Jeschurun · 1922-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1922) · p. Seite 79

עט אלול* 79• ב. בה יחדור קול שופרו של אלול לתוך אהלי יעקב. בל לב יהודי יתעורר, והביט סביבו ופנה למעלה, והביט לפניו ופנה לאחור, ובקש מטרתו ובחן את דרכו, והתחיל מכיר את רבונו, ויחד רצונו להכין מצעדו, והעביר מעיניו חלום קלות־דעתו, ושאף מכל .עותה לשוב אל המטרה ושאף מכל פשע לשוב להיות.קשוב, ובכל אשד נקל עליו ישוב להכביד ראש. ושמשו לו השמעות האחדים, שעודנו בחן בם עד אחרית השנה, לחתום על ידם את עמדת רוחו אשר עבד בשנה ההיא בחתימת השלמות של קדושת ישראל. אולם באן השאלה נצבת: היש לנו שלמות עלי אדמות? היש אשר תושג בקרב האדם? איה אפה האיש, איה בן־ישראל, אשר אמנם השיגה כהלכתה, אשר גם קרב להשיגה? הן גם הטהור והטוב והיקר שבהם מה רחוק הוא מן הישרה, מאותה הישרה אשר גם פעם לא תעוקש, ומה שונה הוא מן המקשיב, מאותו המקשיב אשר גם פעם לא יפשע, ומה קלה מ הדעת, לעומת אותה הדעת אשר גם פעם לא תטשנה הבונה, — מה רחוק כל זה מן... התולעת, אשר תעשה את דרכה בחיים. והנה אם גם זכר האיש ושב מכלתו אל הדרך הישרה ובלב נטן ובטוח. ישים בה פעמיו מן הוא והלאה — מי ירחיק ממנו את זרע־הלענה אשר זרע כבר קודם בשדה עתידו ומי ישמיד ממנו את ציצי המארה אשר כבר צמחו לו ק העבר, מי יצילנו מתוצאות מעשיו, מי יקימנו מבור קכרו אשר כרה לו הוא עצמו בכל עון פשע וחטאה? פה יחובר אל קול השופר קול התורה אשר תדבר: האלדים אשר עשה את המשפט החרוץ, משפט'האבות והתולדות, משפט הסבות והמסובבים, ואשר בבריחי המשפט הזה הבריח את כל דבר בארץ, למן התולע ועד הנשר, מגרגר חול ועד גלגל חמה, אשר בבחו הנשגב שם את דרך המשפט הזה לפני כל בריותיו אשר ברא ■ובלי נפתל ועקש מ נגחן הלאה — הוא האלדים אשר הקים אותך, האדם, לעבד חפשי לפני רצונו; ויען כי נתנן־ חפשי, יען כי קרא לך דרור וגם נתן לך היבלת להעזת ולפשוע ולהחמיא את המטרה, על כן כאשר לצרך שתף בך רחמים אל הדין וחסד אל הנמרה, ויפח בנצוץ נשמתך נפש חיי-אל ויצו לה ישועה לנצח כל זדץ אשר יבוא עליה מן ההכרח הטבעי המושל מעצמו בכל אפסי תבל. רק עונו של אדם, רק פשעו וחטאתו, אלה אשר עזמ את חק דרורם, רק הם נשמעים אל .,עצמת החק הכללי אשד בין בריחי המשפט ההוא. אך דיה דמעת נחומים אחת אשר תטף עין אדם מתחדש המפלל להשיג חדותו, דיו רצון אמתי אחד אשר יעור בלב אדם מתחדש הבא להקשיב קשב, כי יצו אלדים על אלה את הישועה אשר ךןר אל האדם בכדי לנצח זרע לב רע, וכי ימית בעמר אלה את ציצי המארה אשר צמחו באדם עוד מימים עברו. כי דמעה טהורה תחזק, רצון טהור יגבר — על חקי שמים וארץ.. חסד האלדים נותן סרות לבני־חורץ.