Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 9 (1922)
- Issue
- Heft 7-8 (Juli 1922)
- Date
- 1922-07-01
- Page
- Seite 88 (sequence 14)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/2292929-2293011--05784-2299055- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
88 ברור י הלכות &ה ארי‘ ליכוש וואגנה, אמשטרדם. % ברורי הלכות. בענין שופר שניסב ונסתם. איתא במשנה דר״ה כ״ז כ׳: ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר. והנה לפי פשטות הלכה זו כשדור« של שופר שניקב וסתמו תלויה רק בתנא* אחד. והוא שישוב השופר להיות ראוי לתקוע בו כהוגן. אך אם נעיין בסונית התלמוד על משנתנו יצטרפו לנו עוד תנאים אחרים אל תנאי זה. נתחיל בדברי הברייתא בדף כ״ז ע״ב: ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר. דברי הברייתא זו. הנשנית גם בודספתא פ״ב. הם שוים ממש לדברי המשנה. אך אחריה ברייתא אחרת וזה לשונה: ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו פסול. ר׳ נתן אומר במינו כשר שלא במינו פסול. והנה הלכה זו לפי פשטות הדברים משונה לגמרי מדברי משנתנו. כי לפי דבריה החכמים האחרים פוסלים כל שופר שניקב ונסתם בכל מקום, ואליביה דר׳ נתן כשרות שופר כזה תלויה בתנאי שנסתם בפינו, ולא בתנאי שאינו מעכב את התקיעה. ור׳ יוחנן מוסיף עוד על תנאי זה תנאי אחר: והוא בשנשתייר רובו. ובענץ הוספה זו יש ,שם שתי לשונות. ללישנא קמא באה להחמיר ולהורות כי כשרות השופר תלויה בשני תנאים, וא״כ שופר שניקב ונסתם שלא במיט פסול את אם נשתייר רובו; וללישגא בתרא פסלות השופר תלויה בשני תנאים, וא״כ שופר שניקב ונסתם במינו כשר אעי׳ם שנפחת רובו. ובנוגע להלכה למעשה הסכמת הפוסקים לפסק לחומרא כלישנא קמא. (עי׳ ב״י על טור אריה סי׳ תקפ״ח ד״ה ניקב וסתמו). ועתה אם נשוב ונעיין בסוגיתט ובדברי המפרשים תעלה לנו תמי׳ נתלה, איך באו המפרשים לזה לחבר שתי ברייתות כאחת הרחוקות זו מזו ריחוק מקום וריחוק עדן כרחק מזרח ממערב; כי כן מפרש רש״י ז״ל דברי ר■ נתן בטיט כשר "אם אינו מעכב את התקיעה", וכן הר״ן על דברי ר׳ יוחנן ללישנא קמא .הילכך להא לישנא ניקב וסתמו לא מתכשר אלא היכא דאיכא חלתא למעליותא נשתייר רובו וסתמו במינו ואינו מעכב את התקיעה״. — אמנם לא על גדולי הפוסקים התלונה בזה; הלא ודאי זר. דבר ברור כי הבא לקיים מצוד. רבה ונשגבה כתקיעת שופר יש לו לצאת ידי כל התנאים הנזכרים בדברי חכמיט ז״ל בעדן הכשרות. אך המפרש הבא לבאר דברים כפשטן אין לו לחבר הלכות הרחוקות זו מזו לעיני בל קורא בצדק. אך המעיין בדברי התוספות והרא״ש בד״ה ניקב וסתמו יתבאר לו כי חבור שתי ההלטת "הנ״ל הוציאו המפרשים מסונית הירושלמי. על משנתנו, בי שם איתא וזיל: "שופר שנסדק ודבקו פסול למי נצרכה לר׳ נתן, דיבק שברי שופרות פסול עוד היא דד׳ נתן, ניקב וסתמו ר׳ חייה בשם ר׳ יוחנן דר׳ נתן היא, דתני ביקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו אס הי׳ מעכב את התקיעה פסול אם לא