Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 43

השפה העברית במה^ך העתיסז מג 48 ורצוץ — שפת עלגים, עכ״ז נמשך גם עי״ז חוט זדחה של שפתנו מלבד היתד. בבתי התפלה. חוץ לזד, נמצאו גם בין הרבנים רבים "מושכי בשבט סופד׳ שכתבו גם ספרים, פרקים או מאמרים בשפת עברית מהורה וצחה. כל הבקי בספרות ה״שאלות־ותשובות" יודע, כמה מרגליות של סגנון עברי טהור ומצוין נמצא גם בה. וערך מיוחד יש, למשל, גם מה, שהספר ההלבותי הכי מצוץ ה״שלחן־ערוך" ברובו היותר גדול הוא כתוב עברית צחה ובסגנץמתיק, רבד שכבר העיר עליו אחד מבעלי חסנטן ומחדשי הלשק העברית הכי מצוינים שבזמננו, מר 4 סוקולוב8). ואם נתבונן בעין פקוחה נמצא, שנם בתקופה דלה ורזה הלזו נתעשר אוצר שפתנו עושר ידוע. כי עוד במאה הי״ג פרחה שפתנו נם בארץ איטליה ושם נשארו חכמי ישראל באמונה למסורת המדע והשירה העברית עד אמצע המאה שעברה. ואם גם פרי חכמי ישראל שבאיטליה לא היה כל כך מקורי כאלה של חכמי ישראל שבספרד הערבית, הנה עכ״ז הרבו לעשות בשביל לטוש הסגנון העברי, וגם בעד התעשרות השפה ע״י יצירת והכנסת מלים חדשות, ביהוד במקצוע הפלוסופי3 4). תחת שמיה הטהורים והיפים של ארץ איטליה הדומה במקצת גם לארץ אבותינו, שתחת שמיה הבהירים התהלכו החוזים הגדולים, הנביאים המטיפים, הסופרים המחדשים וטרחיבי שפתנו, באיטליה ארץ התחיה, התעדנה גם שפתנו בשנות המאות האחרונות "השתחררה מכבלי הצורה של ימי הכינים וממעוט המחשבה המסתרית וקטנות ההשגה של התורניים"5). עד שבמאה הי״ז קם באיטליה המשורר המקובל רמ״ח לוצטו, שהשאיר אחריו ברכה את המחזה הפיוטי הראשץ "לישרים תהלה" כתוב בשפה חיה ונמרצה, שהיה אח״כ למופת למשכילי אשכנז ויצר את התנועה הספרותית המודרנית בשפה העברית החדשה. בצדק אומר הסופר הידוע נ. סלושץ6) כי התקופה הדמית—ולפי השקפתי גם החסידית — הולכת ונמשכת עד ימיט. כי הרי הספרים ההלכותיים, החדושים .בנגלה ו״ההורות" בנסתר, נכתבים גם כיום ברובם בשפת התלמוד, למרוח שרבים מן הרבנים והתורניים הנם סופרים מצוינים בשפת עבר המחודשה והחיה, זוהו אולי חוק ה״עצלות" השורר בכל. אבל אצל או בהקבלה עם הספרות הרבנית והחסידות שנתעשרה במאהוחמשים השנים האחרוטת באופן מצוין, הנה טלדד, ספרות עברית חדשה, ספרות עברית בצורה אירופית ובהרבה חלקים נם ברוח אירופי, שראשית מוצאה בתקופה רבת המאורעות, המהפכות והתוצאות הידועה אצלנו בשם: תקופה ההשכלה. 3) הצפירה תרס״א✓ הוספה ספרותית. 4) עיין בזה אצל גידעמאן: Geschichte des Erziehungswesens der Juden in Italien. וכן .Steinschneider: Monatsschrift f. d. Wissenschaft d. Jud -818 .1898 p. 116 u. וכן .Ellbogen: Ein hebr.-italienischer Glossar philosoph Ausdrücke in d. Festschrift z. 70 Geburtstage Berliners. 6) סלושץ. נאום הפתיחה. הצפירה הספרותית 1901. 6) כנאום הנזכר.