Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 49

קבלת שבת 4$ j מט ־ אם נשים לעינינו נס־עת ה״בחור״ — שחי בטאה הט״ז במו במאה הס״ו — אשר לא שת לבו לתלאות הנסיעה אזי נוכל להעלות על דעתנו איך נתפתחה חכמה זו בכל הארצות. בתוך המקובלים שברחו בגירוש מאספמיא לארץ ישראל הופיע בחצי המאה הט״ו ר׳ יצחק לוריא שנולד בירושלים. ואחרי שחיה שבע שנים בדד על שפת הנילוס במצרים נראה לו(כאשר יספר בעצמו) אליהו הנביא בחלום חזיון לילה וגלה לו סתרי הקבלה והפציר בו ללכת אל עיר צפת כדי לפרסם דרך לימודו. שמה נקהלו אליו תלמידים רבים שהביאו שמתו בדרך הקבלה הלאה. בראשם עמדו ר׳ חיים וויטל ור׳ ישראל סרוק שהיו מקנאים לרבם בפיהם ובמאמריהם ודי משה קורדובירו מושך מהיר בשיט סופר. סמק הולך לאיטליא ושם הטה אליו ר׳ מנחם עזריה די פאנו אתן קשבת עד שכתב במבוא לספרו פלה הרמון וז״ל: אלו לא בא ר׳ ישראל סרוק לארצנו לא זכינו לאור התורה מעולם, גם ר׳ אהרן ברבי׳ די מורינא מסכים עמו. ואם שם החכם הנ״ל איננו ידוע לכל מ״מ שם ספרו "מעבר יבוק" מעיד עליו, הלא כמה וכמה מנהגים ■בטהרה וקבורה שנוהגים עד היום מקורם ממנו. מאיטליא הלך סרוק לאשכנז והללאנד. שם נמצא תלמיד ותיק והוא אברהם די הירירא מן האנוסים ובספריו "שער השמים" ו״כית אלקים" הלביש את הקבלה של האר״י בבגדי הפלוסופיה, ואע״ם שלא ידע עברית היה כותב בלשון ספרד ומבקש מר׳ יצחק אכוהב אב״ד דק״ק ספרדים שיעתיקם ללשון הקודש. וכדי לצייר לפני הקורא איך התאוה די הירירא שיצאו פירות תנובתו לאור עולם אביא באן דברי אבוהב בהקדמת שער השמים וז״ל וביום העלותו אל האלקים לא היתד. עינו צרה בממונו להוציא לאור פרי מעלליו והזיל כל מבמדו(ע׳ שפ״ר VIII163). במזרח אירופא השרישה חכמת הקבלה וגם עשתה פרי כבר במאה הט״ז. זקן ורך בשנים הכם חרשים ואדם פשוט כלם הקדישו עתם להשטה החדשה, יש מהחכמים שחרה אפם על המכשלה הזאת שתחת יד ההמון כמו הרמ״א שהתנגד אל התפשטות ■הקבלה ביניהם וכותב דברים אלה (תורת העולה ח״נ סי״ד): ורבים מהמון... קופצין ■ללמוד קבלה וכל זה גורם להם שהדור היתום בעוונות נתמעט כל בך שאיסתרא בלנינא קיש ק*ש קריא, ע׳יב. ועוד במקום אחר כותב: ובפרט בדברי האחרונים אשר גלו דבריהם בספריהם בביאור וכל שכן בזמן הזה שנדפסו ספרי הקבלה כגון הזוהר והרקנ״ט והשערי אורה... אפ*לו בעלי בתים שאינן יודעים בין ימינם לשמאלם בחשיבה יתהלט אינן יודעץ לפרש סדרה או פרשה בפירוש רש״י קופצין ללמוד קבלה (ע׳ הזןראדעצקי בהגורן 12 1). גם המהדש״א מצא מקום בחידושי אגדות על חגיגה (י״ג.) למנן חציו השטנים על יתר לירות "לאותן אנשים שבדור הזה שמבלים כל ימיהם בחכמת הקבלה נם בילדותם״(77 .Güdemann, Quellenschr. pag). אך בעת חהיא עמד הרב המפורסם ר׳ ישעי׳ הורוויץ.(נולד בפראג) אשר מפני ידיעותיו הרטת בשים ופוסקים נבחר לשבת על כס ההוראה בקהלות גדולות פ״פ פוזן וקראקא.