Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 50

50 קב^ת שבת ג בשנת שפ״א שם פעמיו לארץ ישראל לדבר פה אל פה עם המקובלים של כת האי״י ובעיר טבריה כתב את ספרו הנודע בשער בת רבים "שני לוחות הברית" שעשוי להיות לצוואה לבניו ואחר זמן מה נהיה הפקר ביד כל, עד שנדפס עשר פעמים מלבד ההוצאות המקוצרות שנמצאו ממנו לפחות י״ז תוצאות (בפיורדא ד׳; באמשטרדם ד׳; ברלין ב׳; אפפנבאך; ם״פ ב׳; זאלקאוי ב׳; דיהרנפורט ושעדילקוו) ובדף קפ״ב הוא מדבר אודות חינוך הילדים ומצוה שאחרי שהתעסק התינוק בתנ״ך משנה ותלמוד יפנה ביראה ופחד ברוח טהורה וקדושה אל חכמת הקבלה כזוהר ושאר הספרים הקדושים ששאבו מן המקור הזה. מי שלא ידע החכמה הזאת ילך בחשך לעולמים. ברור הוא כי ספר השל״ה ו״עמק המלך׳ מבן דורו ר׳ נפתלי בן יעקב אלחנן (ר׳ נפתלי הכהן) מפולין הרביצו הקבלה במזרח אירופא. הח׳ האראדעצקי בס׳ Mystisch-religiöse Strömungen (ד׳ מ׳) כתב ודל ספר השל״ה היה סבה גדולה להתפתחות קבלת האר״י בקרב לב עמנו בפרט בפולין אשר חי שם המחבר זק רב ע״כ. וכדי לצייר הרושם החזק שעשה הספר הזה בנפש אחינו אזכיר שההוצאה השניה בשנת נח״ת (הראשונה היא משנת תי״ג) נדפסה באמשטרדם ע״י אנשים בעלי תורה מפולץ, ירסלב, פוזן, ופריסלנד עם הסכמות מאת ר׳ יעקב סאספרטס אב״ד דק״ק ספרדים שם ומאת ר׳ יוסף שמואל מקראקא בפ״ם, ר׳ משה יהודה בן קלונימוס מאמשטרדם שכתב וז״ל והספר הנ״ל הוא חביב על כל ושוה לכל אדם ודבריו ערבים עליהם לעשות אזנם כאפרכסת לשמע דברי תוכחתו. נם ר׳ שמעי׳ בן אברהם יששכר בעד מברלין הסכים עליז וכתב: ורבים מבני ישראל היראים והחרדים יהד עשיר ואביון מתאדם לקנותו ומהדרים אחר הספר הלז... ומה שהיו נדפסים בימים הראשונים היו כבכורה תאנה בראשיתו ובעודה בכפה יבלענה. אמנם כדי להבין בידיעה ברורה מה פעל הספר הנדפס בזמן ההוא צריכים אנחנו לחקור על אופני התפשטותו איך היו בחמאה הט״ז שהוא כמעט מאד. שנים אחרי שהיו בקיאין במערכת הדפוס. מענין הוא להזכיר מה שאמר המו״ל של פירוש הרמב״ן על התורה (ניאפל שנת ר״נ) בסוף הספר על ההדפסה בכלל וזהו תורף דבריו: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה, לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם מושכים בעט סופר. זכות הוא להמדפיסים להרביץ תורה וחכמה בישראל כדי שתמלא הארץ דעה. הם שדברו כזב על האומנות הזאת ישאו עונם אך אלו שבאו לעזרת המדפיס הטיבו לעשות. חובה היא לשבח ולפאר הספרים הנדפסים" (ע׳ היללעסום במבחר כ׳יי ודפוסים ישנים נושנים וגו׳ ד״ח) מזה נשמע שכמה וכמה תלאות מצאו המדפיסים בדרכם מפני שהמון העם היה מורגל לקרות בכתבי יד ונס מפני שהוצאות מרובות עמדו ננד ההדפסה. הלא אין יד החכמים העניים משנת לקנות הספרים הכי מוכרחיים ואין צריך לומר שהתלמידים אץ ביכלתם להזיל כסף מכיסם כי אפס כסף וכתבו העתקות מהספרים ובדרך זה היו לומדים משנתם, תלמידי חכמים כמהר״י וטהרי״ק מתאוננים כמה פעמים שהספרים שצריכים להם אינם תחת ידם (ע׳ -Göde 65 mann III).