Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 51

נא קב^ת שבת * המדפיס כאשר עלה בדעתו להדפיס ספר לא הוציא ראשו בספקות ולא נחית בדבר שצריך לעשות שאלה בסופו אבל כל זמן שלא היה ברור לו כשמש שהדבר קרוב לשבר ורחוק להפסד לא הניח מעותיו על קרן הצבי. הה׳ בלוי בס׳ כתבי הרב יהודה ארי׳ ממודינא (בודאפעסמ תרס״ו) בתב אודות מסחר הספרים בהמאה הט״ז ה״ל: הספרים בכלל נמכרו על פי הרוב ע״י שלוחים שחזרו על הפחחים ושבחו מסחרם, ספרים שכתבו הם בעצמם או אחרים. באגרות מודינא סי׳ קמ״ד איתא איך באו שני מדפיסים מו״ל תורת הבית להרשב״א, מארץ ישראל לקונסטאנטינא, ועברו בארץ אשכנז למדינות רוסיא ליטא ופולוניא ומשם הלאה ובידם טובם חתימות של החכמים והרבנים מהגלילות ההמה ובו׳—וזה בנין אב לכלם. מספר הספרים בהוצאה אחת לא היה נדול כ״כ. לדוגמא אביא כאן אחד מאגרות מודינא סי׳ צ״ז שמשם נובל ללמד כי אודות חיבור אהד מר׳ מנחם עזרי׳ מפאנו "התפארו(המדפיסים) לעשות מהם אלף בנייר טוב ובאורך היריעה-(בלוי: folio) בפנים מסבירות ויפות". אמנם למרות בל זאת נתפשט הספר העברי לכל קצוי חבל ונתפתחה אומנות ההדפסה בתוך מחנה העברים בזמן לא כביר כי היהודים אוהבים מטבעם לרדף אחרי חדשות והטו שבמס לסבל טורח העבודה הבלתי נודעה עד עתה. מהור״ר יוסף קרא בהקדמתו על טור א״ח בתב וז״ל והנה בא לידי קצת תשובות הרשב׳יא כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן שהם חשובות הרמב״ן וכשאני כותב מאותן תשומת אע״פ שאני יודע שהיא תשומת הרשכ״א אני כותב בתשובות להרמב״ן לפי שספרי הדפום מצויים ביד בל אדם ומי שירצה לעיין בלשון החשובה עצמה יכול לעמוד עליה ע״כ. מהר״י מעץ מעיר על הוצאת ש״ע חשן משפט עם ב״י בשנת שט״ו "עודנו יצאה מתחת מכבש הדפוס ובכל מדינה עיר וכפר נתפשטו ספדו אין בית אשר לא נתמלא טלו מאור תורתו(י״ב דרשות דרוש י׳). ר׳ ישעי׳ הורוויץ אומר בשל״ה על סדר הלימוד בליל שמעות (ד׳ קע״ט): "וסדר הלימוד של זו הלילה כנר נתפרסם ’ומדע לרבים ע״י הקינטריסין שנתפשמו והמנהג הזה נתפשט בבל א״י ובכל, מלכות אין נקי". והראיה היותר ברורה להעיד איך התפשט הספר העברי בזמן מועט לארצות רחוקות הוא הש״ע של ר׳ יוסף קרא. בעוד שהוא בעצמו עורך את השלחן בצפת כבר הלביש ר׳ משה איסרליס בקראקא את השלחן הזה ב״טפה" (ע׳ הה׳ פרידלאנדר ז״ל במ״ח ישורון 690 V). קניית סדר תפלות הוא דבר השוה לבל נפש וע״ב נוכל להבין שהדפסת סדורים היתה יותר קלה מהוצאת ספרים שאינם אלא לצורך הלימוד והמדע. כבר בשנת רע״ג נדפס הסדור הראשון בפראג ועוד הפעם שס בשנת רפ״ז ובשנת ש״כ הופיע הסידור הראשון ע״פ שטת הקבלה בטיק(ע׳ ברלינר.Randbemerkungen 18 ff). הסידורים והחמרים ע״פ שטת הקבלה של האר״י מצאו להם קונים רבים עד כי בכמה מקומות נדפסו במה פעמים מחדש. ספר המנות של האר״י נדפס שש פעמים בטאה הי״ז(ב׳ פעמיס מניציא ועוד בהנוי, אמשטרדם יעזניץ וקושטאנטינא); תקוני שבת נדפס בטאה הזאת י״ד פעמים מיניציא, פראג, פ״פ דמיין, אמשטרדם ועוד בקראקא ולובלין — ע׳