Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 52

52 נב קבלת שבת (3098 .Catl. BodJ. I Nr) ואין להתפלאות על הדבר. הלא ראה ראינו שבטה מגדולי ישראל הלכו בעקבות הקבלה. וכאשר נפרצה קבלת האר״י כן נפרץ סידור מנהגיו. ומפני הטעם הזה באו המזמורים צ״ה עד צ״ט ומזמור כ״ט והפיוט לכה דודי ברגליהם מצפון לדרום וממזרח למערב. זעיר שם זעיר שם נשמע קול דממה דקה של מערער ומתנגד יוצא להלחם עם המנהג החדש כגון ר׳ שמשון מורפירגו אב״ד באנקונא (1740—1681) שכתב בשרת שמש צדקה (ע׳ ברלינר שם Randbem. I) וז״ל והוא (הגאון המפורסם מהררי״ב) בעצמו מסר לי פה אל פה שבזמן שהנהיג מהרמ״ז ק״ק מנטובה אשר היה עומד עליהם לראש ולקצין לומר פיוט לכה דורי בליל שבת לא הניח בני הב׳יכ שלו לאומרו ועוד היום כמדומה לי שאינן אומרים אותו. יוסף יוזפא האהן בס׳ יוסף אומץ המציא פשרה בכתבו(סי׳ תקפ״ח) סדר קבלת שבת שנוהגין בו פה מחדשים מקרוב באו הוא מנהג יפה וטוב וטי שיאריך לו הזמן לקבלו בקהל בנעימות שיר הלא יובל להקדים עצמו זמן קטן ללכת לבה׳יב ולומר המזמורים והשיר בב״ה ביחיד. ע״כ הננו רואים שד,"קבלת שבת" לא נמנה עוד בסדר התפלה אבל טוב הוא לאמרו בב״ה ביחידות. שלטה גייגער בדברי קהלת (ד׳ ס״ב) מכיא דברי היוסף אומץ וכתב עוד סדר קבלת שבת הנ״ל לא קבלו זקני פ״פ למנהג הקהלה [וע״כ לא נאמר לכה דודי לפני התיבה בלי עיטוף טלית כט״ש בח״ב] רק יחידים נהגו לאמרו ומלבד אלו יש לשער שעוד איזהקהלות לא קבלו המנהג החדש מפני שהחזיקו בכל כחם בהתקונים הישנים. הה׳ אברהם עפשטיין(בתהלה לדוד ד׳ רפ״ח) מביא במאמרו אודות ,ספרי המנהגים בגרמיזא" דברי צונץ שבסדור התפלה שם לא נמצא אדון עולם (חוץ בליל יה״כ) ולכה דודי ואקדמות והח׳ ש׳ רוטשילד בספרו "הממונים של הק״ק גרמייזא" ד׳ ל״ה מביא ג״כ ממנהגי העיר הזאת: ואין מקבלין השבת במזמורים ופיוט לבה דודי כנהוג במדינת אשכנז ופולין, אבל האידנא מתחיל שם תפלת ערבית של שבת בהחמז בואי בשלום. והוא מתקנת מרדכי יאסטרו שהיה שם מו״צ משנת 1864 עד 66, שתקן זאת אחר מעשה שהיה (ע׳ שם). — אמנם למיעוטא וכש״ב למיעוטא דמיעוטא לא חיישינין ואנן בתר רובא אזלינן והרוב תקע כף לתיקון האר״י ולא חשש לדברי השו״ת שמש צדקה שפנה עורף לחדושיו מפני "שעושה חדשות בעל מלחמות". ה״כונות" וה״תיקונים" באו לכל עברי מחנה העברים ולב ההמון שאפה להם. ובפרט סידור השל״ה אשר בשם שער השטים יכונה היה פועל חזק לאשר ולקיים ה״קבלח שבת" בתוך שאר מנהגים מהמקובלים. הכתב יד של הסידור הזה בבר נמר מהור״ר ישעי׳ הורוויץ בחייו אבל נדפס ע״י בן בנו בשנת תע״ז באמשטרדם (בתמונת iv). הסכמות על התפלה הזאת כתבו ר׳ יואל סירקס (וז״ל: בי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל כל מי שיתפלל בחוט שאין תפלחו חוזרת ריקם) ור׳ יום טוב הליר (אחרי רואי שכמה ספרים מחוברים באו בדפוס על כן לא יגרע זה הספר הנותן אס,־י שפר) זד׳ יעקב מלובלין ור׳ אברהם אשכנזי מלטב, ר׳ משה מענדעלי מפוזן, ר׳ יושע מקראקא, נפתלי כ״ץ,