Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 53

נג קבלת שבת 63 ר׳ נכריאל מקראקא, ר׳ אברהם בן יהודה אבי׳ד ור״ם דק״ק אשננזים באמשטרדם וחברו דק״ק ספרדים ר׳ יעקב איליון שלא רגיל לכתב הסכמות כאשר מעיר הוא בעצמו אבל בכה״ג לא יובל להמניע את עצמו לשבח הספר לפני בני עדתו וכתב: "ולא נעלם מעיני בל יודעי ספר כי מלאכת הדפוס ההוצאה מרובה וצריך הון עתק ומשא כבד טורטוני וטורטוני דטורטוני (ע׳ סוטה ל״ד.) ולכן אחלי לפני עדה קדושה ראשי אלפי ישראל לכו׳ מקום אשד הלך ילך החכם הנ״ל יתנו יקר להספד הנחמד הנ״ל ע״ב. וכנראה לא הפילו מדבריו ארצה בי בשנת תקל״ב נדפס מחדש(בתבנית VIII) מפני שהראשונים הלכו להם. התפלה הנדפסה הביאה מאלי׳ כל מה שנדפס בתוכה תחת יד כל וכל מזמור או פיוט שהתפלה קולטתו נהיה לדבר קצוב מוסכם ומקויים לעד לעולם. המדפיסים מלאו מקום החזנים שהם הפייטנים בעצמם בימי קדם. הדפוס שם בכול, עשירות הכתבי יד היתה קנין בלי תועלת, ובעבור שהסדורים בפלך אחד שוים אחד אל אחד הלך המנהג אחר הסדור הנדפס (ע׳ צונץ 145 .Die Kitus p). הספר הראשון שנדפס באמשטרדם הוא סדר תפלות ואיננו בנמצא בשום בית עקד ספרים בעיר הזאת רק באבספארד כאשר העיר הח׳ היללעסום במאמרו אודות הספר הראשון שנדפס באמשטרדם. ומשם נוכל להשיב השאלה מאימתי נתקבל השיר לבה חדי פה בעיר. ובעבור שהסידור הזה יקר המציאות במאד מאד אביא באן מה שנמצא בדף הראשון (עי׳ במאמר החכם הנ״ל) סדור תפלות כמנהג קהל קדש ספרד והוספנו על הראשונים לכה׳ דודי ומזמורי המועדים וקדושי ג׳ רנלים וזולתם מלבד שהעמדנו בל דבר ודבר על סדר השנה למען יקל על כל איש למצא מבוקשו נדפס עתה במצות הגבירים אפרים בואינו ואברהם צרפתי באמשטילרדם בבית מנשה בן ישראל שנת וישכן ישראל בטה הרי לפנינו בהדיא שבשנת 1626 כבר נמצא השיר "לכה דודי" בסידור נדפס אבל א״א להכריע אם נאמר גם בב״ה בערבית של שבת, שבשנת 30 עד 1628 הוציא מנשה בן ישראל לאור עולם ם׳ אמרי נועם ונם שם נמצא "לכה דודי" בראש פיוטים אחרים שהם "זמירות שבת" כמו מה ידידות וכי״ב. (המשך יבא).