Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 54

54 הערות ורמיזות גד י. רינברג. הערות ורמיזות. ע״ד גלוי שער ראש אשה וע״ד מלת "פרע" שבאה בתור¬ ✓ ב. , בפרק הראשון הובחנו כי דעת חז״ל שמלת פרע תרגומו הוא גלוי הראש. וגם אונקלוס ששמר בתרגומו את הקבלה המסורה תרגם בפסוק זה "ויפרע ית רישא דאתתא" וכמו כן תרגמו התרגומים העברים האחרים, וגם התרגומים האחרים כמו תרגום השבעים ותרגום הפשיטא תרגמו מלה זו במובן של גלוי שער ראשה. ואולם המתרגמים הנערים החדשים כמו קויטש ובענטש תרגמו מלה זו במוק של סתירת שעד ורשמו לעיין במקומות אחרים שבתורה שבאה בהם מלת פרע, ושם אי אפשר לפרש במובן של גלוי השער, כי אם להיפוך במובן של גדול שער במו למשל בפסוק: קדוש יהי׳ גדל פרע שעד ראשו [במדבר ו׳, ה׳.] והראב״ע ג״כ נתקשה בבאור המלה של של ופרע את ראש האשד, [כמדבר ה׳ י״ח]וכתבע״ז:ופרע יגלה ולפי דעתי "יוציא פרע ראשה שהי׳ מטסה״. ונראה שהוא חושב אותו לפעל נבנה (Denominatiy) מן השם ןךע. מאותו טעם עצמו מתרגמים גם המפרשים הנוצרים הנ״ל את מלת ,,ופרע"" במובן של סתירת השער, והס מתרגמים ״ופרע״ — ויסתור את השער באופן שיוכל לגדל פרע. ובמובן זה תרגומו מלה זו בשאר המקומות שבתורה. ואולם לחז״ל היתד, שיטה מיוחדת בזה. לא כל המקומות תרגמו באופן שוה. פעם תרגמו מלה זו במובן של גדול השער ופעם תרגמו אותה מלה עצמה במובן של גלוי ולפעמים נחלקו חכמי ישראל בדעותיהם, זה מפרש ככה חח מפרש באופן אחר. ודבר זה צריך ברור ולבק. ולשם זה צריך אני להקדים ולהביא את המקומות שבהם באה בתורה מלת פרע ביחס אל השער. [נדל פרע שער ראשו [במדבר ו׳, ~׳r> ־“־״"־ “u- — —־1 — {ופרע לא ישלחו [יחזקאל מ״ד, כ׳ גדול השער 1 בי המשמעות היא המתרגמים החדשים השבעים | חז״ל בעבמש קויטש | והסשיטא א)| ואונקלוס גדול שער גלוי שער גלוי שער גדול שער כנ״ל גדול שער בנ״ל בג" ל סתירת שער סתירת שער כנ״ל גלוי שער גדול שער גדול שער כנ״ל לר׳ אליעזר: גדול שער לר׳ עקיבא: גלוי שער אונקלום: גלוי שער [ראשיכם אל תפרעו [ויקרא י׳, ו׳] ]"את ראשו לא יפרע [ויקראב״א,"] ג) ופרע את ראש האשד, [במד׳ ה׳, י״ח] ד) וראשו יהי׳ פרוע [ויקרא י״ג, מ״ה] א) הפשיטא נמשך תמיד אחרי השבעים ונם במקום זה נמשך אחריו לא רק בתרגום