Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 59

הערות ורמיזות בפג 59 פרע והוא פעל יוצא לעצם הבא מתוכו [Transitiv mit innerem Objekt] ומביע את המושג של נתינה לדבר שיעשה מעצמו" הוא מניח לשער שיגדל (wachsen lassen); ובמקום שפעל בזה בא בלשון צווי אי אפשר לו אלא בנוף ראשון אבל לא בנוף שני. אפשר לצוות לאדם שיתן לשערו שיגדל, אבל אי אפשר לצוות לאדם שיתן לשער של אחר שיגדל. ולפיכך אפשר לפרש "את ראשיכם אל תפרעו" ואת "ראשו לא יפרע" בתוך צוד לגדל שער הראש, לפי שבעל השער הוא המצווה. אבל בפסוק ופרע את ראש האשד, שהמצווה הוא הכהן, איך אפשר להזהירו שיתן לשער האשד, שיגדל? הלא בפעל זה אינו כלול מושג העשיה אלא מושג הנחת העשיה (geschehen lassen) והאבן עזרא שהזכרנו לעיל אמנם נדחק בזה וכתב לפרש "ולפי דעתי יוציא פרע ראשה שהי׳ מכוסה". ואולם ברור כי אי אפשר להכניס מושג ההוצאה בפעל של שורש מלת פרע, ומה גם בבנינו הקל. והמתרגמים הנוצרים החדשים יא) סוברים גם הם שמלח פרע היא מן השרש השני שזכרנו לעיל במובן של גדול שער ולכן נדחקו בביאור הכתוב "ופרע את ראש האשד," ששם אי אפשר לפרש אזהרה לכהן שיגדל את שער האשד, ופירשו במובן של סתירת השער. וכוגתם בזה, שבשעה שהוא סותר את שערותיה אז הם יכולים לגדל חפשי. אבל גם זה דוחק כמבואר למעיין. ואולם הז״ל פרשו את הפסוק הזד, באופן פשוט ונוח במובן של גלד השער בחשבם את המלה "ופרע" בפסוק זד, לילידת השרש הראשון שזכרנו לעיל וכפי משמעותו בשפה הסורית־ארמית וכפי שמושו הרגיל בתלמוד. ובזה לא נחלקו הדעות בין חכמי ישראל ודעות הכל שוות בזה. ואולם בפסוק "וראשו יהי׳ פרוע"(ויקרא י״ג, מ״ה) יש מקום ספק ולכן נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא וכפי המובא בספרא, ח״ל: וראשו יהי׳ פרוע — לגדל פרע, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר נאמר ד,ויה בבגדים (בגדיו ' יהיו פרומים) לנאמר הדה בראש(ראשו יהיה פרוע) מה הדה האמורה בבגדים דברים שהם חוץ מגופו אף הד׳ האמורה בראש דברים שהם חוץ מגופו. (פירוש שלא תצניף ראשו במצנפת ויתפאר בכובע כשאר בני אדם. אלא יהי׳ ראשו וכר. הראב״ד). ופירוש הדברים לפ״ד הוא דד,פעל "היה" הוא לפ״ד ר״ע לשון צדי, ומכיון שהוא בא בקשר עם בינוני (Particip) בע״כ שיש לבינוני זה תכונה של פעל ולא של שם, ומזה מוכח כי בשרש פרע כלול מושג של פעולה אקטיבית ולא זה של המשכת מצב (Zuständlichkeit) דהנה יש שני מיני בינונים, בינוני בעל אופי של פעולה (Verbal konstruirtes Particip) ובינוני בעל אופי של שם (.Nominal konstruirtes Part) זהו האחרון מציין מצב מתמיד ונמשך ואין הצווי חל עליו. משא״כ הראשון, מציין פעולה שנעשית אם ע״י המתואר בעצמו (Part, activi) או ע״י אחר (Part. Passivi) בזמן מסומן. וכמובן יוכל הוא להאמר בלשון צווי. והנה גבי פרימת הבגדים בע״כ אתה צריך לפרש יא) מלבד קויטש שתרגם את הפסוק בויקרא י׳" ו׳ במובן של גלוי שער וכנ׳״ל ולא הרגיש בסתירת דבריו ופירושיו בשאר הפסוקינו.