Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 60

60 הערות ורמיזות ס בלשון צווי, דהרי אי אפשר לפרש שבגדיו יהיו קרועים כלומר שישארו תמיד קרועים, דהלא הוא צריך ומחויב לקרעם תחלה, ואם אין לו בגדים קרועים, הוא מחויב לקרוע אף בנדי׳ השלמים. ואתה זקוק לפרש את הצווי של בגדיו יהיו פרומים במובן: בגדיו יהיו יתהוו קרועים, כלומר .;קרעו. ומתוך זה אתה למד שגם בפריעת ראש הדבר כן, שהכתוב מטון למעשה אשר עליהצרוע לעשות וזה יתכן רק אם נפרש גחל. ואלה הם דברי ר״ע: מה הויה האמורה בבגדים דברים שהם מחוץ לגופו, כלומר דברים שאינם באים מאליו אלא צריכים הם ׳• להעשות עכשיו(ויהיה פירוש חוץ מגופו כמו חוץ מאליו, ובטוי זה שגור לרוב בספרות המדרשי ת) אף הוי׳ שנאמרה בבגדים דברים שהם מחוץ לגופו", שהם נעשים ע״י המצורע. ברורי הלכות.*) דק התבוסה בקברי.קלן. שאלה: בראשית הענין אזכיר דברי הגאון רבי דוד אוסנהיים ז״ל בתשובתר ע״ד פנוי הקברות אשר הדפים הנאון רבי חיים יאיר בכרך ז״ל בסוף ספרו חוות יאיר. שם כתב: •ראה דין זה דבר חדש ולא נמצא כזה בשרית חדשים וגם ישנים וצריך הפוש נרות ולילך לאור אבוקה דלוקה תפיל נהורה בי מדרשא בים התלמוד וחדרי הפוסקים .כי הלכות טומאה וטהרה מקרא מועט והלטת מרוטת". והנה אחרי הברור והלמן שהביא הגאון ז״ל בתשובתו האוזכה ההיא לא ביאר לנו דין התבוסה, אם צריך לפנותה עם המתים כמו ששנינו במס׳ נזיר (סד:) המוצא מת בתחלה מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו [כן היא הגרסא בגמרא ובספרי המשניות גורסין "תבוסתו" וכן בפט״ז ממס׳ אהלות מיג] או אינו צריך. כי בטור ובשולחן ערוך לא הוזכר דין התבוסה. גם הגאון חתם סופר ז״ל בתשוטתיו (חי״ד שנ״ג) ביאר כיצד לנהוג בעדן לקוט עצמות ואת דין התמסד, לא הזכיר. ומקום הניחו לנו נחלי הדורות הקודמים ז״ל להתעסק בדץ חדש זה ולעשות כפו שאמד ר״ד אופנהיים ו״ל לילך לאור אבוקה דלוקה דנפיל כהורה בי מדרשא בים התלמוד למק דעת היטב מה ";עשר, בישראל לעדן לקוט עצמותיו של דור דעה מימי רבותינו בעלי התוספות ז״ל הגנוזים בבית הקברות הקדמון אשר בקלן, כי קהלת ישראל אשר. בעיר ההיא אמסה להעבירם לבית הקברות החדש. בבית־קברות קדמון זה, שהראבי״ה ז״ל קטר מ, לא נשתמשו בד קלן לקבורת מתיהם זה יותר משלש מאות שנה. על גביו חרשו חורשים בימי הרבולוציה הצרפתית ומאז ועד *) שאר דברים שהוכנו לדפוס בחוברת זו בחלק זה נדחו'מפני ברור ההלכה הזאת שנשאלה בבית מדרשנו כי הוראת השעה התכופה היא וקודמת לבמדבר. ומשום שענין התבוסה לא הוזכר בדברי הפוסקים בקשתי שטוחה לפני גדולי הדור שליט״א לחוות דעתם הברורה בהלכת עמומה זוז גם לבחון ולהעמיד על האמת כל מה שנלע״ד בזה.