Jeschurun · 1922-03-01 · Heft 3-4 (März 1922) · p. Seite 31

הערות זרמיזות ל» *> 31 הנ״ל הוברר לנו שהרמב״ם אינו מחלק בץ נשואה או פנוי׳ או בתולה עפ״י דבדי הססרי הנ״ל. ואולם והו רק כשהיא הולכת בשוקי) או במבוי, אבל בבית מותרת נם בגלוי שער ראשה. (ועיין ■תום׳ כתומה ע״ב: ועיין ב״ש וח״ם שו״ע אבהע״ז קמ״ו) והו מדינא. אבל מדרך צניעות החמירו בנות ישראל לכסות שער ראשן אף בבית ומשום מעשה דקמחית שזכתה לראות בני׳ כהנים גדולים (עיץ בד׳־מ סימן הנ״ל) ואולם בחומרא וו נהנו רק הנשואות, אבל הבהילות דרכן לגלות ראשן בבית. ובשר׳ע או״ח סע״ה המדבר מק״ש שהוא בבית שפיר כתב "אבל בתולות שדרבן לילך פרועות ראש מותר". והדברים מבוררים ומלובנים. ובאמת כבר הרגיש הב״ח בישוב וה, אלא שהקשה ע״ז מפ״ב דכתובות יוצאת בהינומא וראשה פרועה דטשמע דגם בשוק מותרת. ובשבות יעקב סימן קנ״ג כתב לתרץ דבכלה הנכנסת לחיפה התירו. ולולא דמסתסינא הייתי מציע ישוב פשוט, אשר בשביל חדושו אולי כדאי להציע בקהל: במשנה רפ״ב דכתובות כתוב יוצאת בהינומא וראשה פרוע. תיבת הינוטא נתנה מקום לחוקרי־הלשון לענות בו ונאמרו השערות שונות. (עיין כערוך השלם לקאהופ) ובתלמוד בבלי שאלו מאי הינומא? סורחב בר פפא משמי• חעירי אמר תנורא דאסא (כמין חופה של הדם ענולה. רש״י) רבי יוחנן אמר קריתא דמנמנמד. בד. כלתא [צעיף על ראשה ומשורבב על עיני׳ כמו שעושין במקומותינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיני׳ מגולות ולכך נקיא הינומא ע״ש תנומה. רש״י] ביאור רש״י ז״ל נראה לחוקרי הלשון לדוחק גדול, מלבד המעטים הפילולוגיים קשה להניח שהצעיף המשורבב על עיני׳ נקרא בשביל כך הינומא בשביל שהכלה מתנמנמת בו לפעמים. ואולם בערוךי) מביא פירוש בשם גאון וז״ל: פירש גאון קובהא מן אסא דמהמנמא בה כלתא. ונראה מזה שגירסת הנאקהיתה מורחב בר פפא משמי׳ תעירי אטד תנורא דאסא דמהנמנמא בה כלתא. ר׳ יוחנן אמר קריתאח). ועיין בירושלמי כתובות: תמן נמנומא, רבנן דהכא אמרי סוריומא. לפי ביאור רוב המבארים זהו כסא או עגלה של כבוד שהיו נושאים בו את הבלה. וזה מתאים יותר ל "הנורא" דאסא ולא ל״קריתא". ואולם מלת קריתא עמומה היא וגתחבטו עלי׳ המבארים. ובאמת הרשב״ם במס׳ בבא בתרא דף צ״ב: דיה בהינומא גורס: "קלתא דמנמנטא בי׳ כלתא" ע״ש. ואם נצרף נירסת הרשב״ם אל נירסת הגאק הנ״ל יצא לנו הנופח: מורחב בר פפא וכי חנורא דאסא דמנמנמא בי׳ כלתא. ר׳ יוחנן אמר קלתא®). סשנה ו) וכן הוא לשון הרמב״ם והשר׳ע לא תלכנה וכו׳ פרועות ראש בשוק. ז) עיין בערוך השלם של קהום. ה) עפ״י הפירושים שנאסרו במלת קרייתא [עיין ערוך השלם ובמלוגו של לעוו] א*א להתאימה עם פוריומא שבירושלמי/ ומלשון הירושלמי משסע שנמנומא ופוריומא הם שני שסות לדבר אחד. ואם נדחוק ונאמר שהם שני פירושים שוגים של רבנן דתמן ורבנן דהבא, א״ב יקשה מאד שרבי יוחנן יפרש כרבנן דתמן ולא כרבנן דהכא! ובע״כ שדעת רבי יוחנן היא אחרת מאותן שנזכרו בירושלמי. ודריק. מ) כידוע מפרש הר*ח [תובא בערוך] הינומא עפ׳" י לשון יוני במובן חוק הבתולות* והגרי׳יב בהגהותיו אל הערוך משתדל להתאים פרוש הר״ח עם דעות האמוראים כבבלי ונבנב׳