Jeschurun · 1921-11-01 · Heft 11-12 (November 1921) · p. Seite 140

140 הורה ומלאכה קש י. מדקוביץ (אלמוני) תורה ומלאכה. I חנוך הבנות — על מדוכה זו, בבר ישבו ודנו, התוכחו ונתחבטו בה גדולי הדור. שאלד, זו, איך לחנך את בנותינו נעשית לשאלה בוערת, לשאלה, שהרבה מקיומו של העם העברי תלוי בה ודורשת תיבף ומיד את פתרונה, כי שיום שההתבוללות התחילה לצעד קוממיות וללכת בקומה זקופה בשערינו, וביותר כשהתחיל הננע הזה לפשות בקרב המחנה ולהפיל חללים מימין ומשמאל, התחילו גדולינו, אלה שגורל האומה נוגע ללבם לחקור ולדרש אחרי סיבת המחלה, ובדופאים מומחים בקשו תחבולות איך לשרש את הצרעת הממארת הזאת מקרבנו, או לבל הפחות לעצור בעדה, ונתקלו בדרכם בחניך הבנות. לפנים בישראל, ידעה בל בת ישראל כשרה, שהיא מוכנה להיות עקרת הבית, שצריכה היא להכנע ולשמוע בקול בעלה ולעשות רצונו, כדי שתזכה להיות הדום רגליו בגן עדן. לא באה בין הבריות. לא לקחה תבל בחיים הצבוריים ככלל ובחיים העבריים בפרט, כי זה עסק ל״נכרים׳, ואין לנשים כל יריעה בהם. ככה עברו ימי עלומיה "בין התנור והכירים" דקים מה שכתוב: "כל כבודה בת מלך פנימה" ומכיק שהגיעה לפרקה והקב״ה הזמין לה את בן זוגה, נכנסה לחופה, והיו קוראים לפניה "כלה נאה וחסודה" וכשהולידה כנים היתד, מחנכת אותם כאם כשרה, ומטפלת רק בהם ומאצילה את כל רוחה עליהם, ויחד עם חלבה היו יונקים וסופגים לתוכם—חלומותיה ואגדותיה, מגמותיה ושאיפותיה, שנצטמצמי לנקודה אחת שהביעה בשיר ערש: בני ילך ללמד תורה, התורה אירה, יקרה מכל סחורה, מפז ומפנינים נבחרה, ושמות החיבה: "רבי" "צדיק", ואם לילדה: "רבנית" ,צדקת", היו נחרתים ונקלטים במוחותיהם של האפרוחים הללו, עד שהאמינו בכל ישותם, וראו את כל עולמם רק בהשאיפה לאותה המטרה הכבירה, שבלעדה אין ה־ים, והתורה נעשית נשמתם, כל עצמיותם, אם אק תורה אין חיים, וממילא כדאי להמית את עצמו באהלה של תורה, וכן דור הולך ודור בא והתירה לעולם קימת, אין פרק ואין צוחה. אולם מביון שנעשו יהודינו בני "תרבות" והתחילו ל״״קלטר" את בנותיהם, קבל ביתו של היהודי צורת אחרת, הטה התמימות, חלפה המטרה הישנה, רוח זר התחיל לנשב בין טתליו והתחיל להראות בו אותו הנגע הארור — ההתבוללות, שסכנה כרוכה ונשקפת ממנה לקיום האומה. יחד עם תרבותן והשכלתן, קבלו עליהן הבנות את המותרות ומתמכרות אליהן בהתלהבות עזה, וכמעט שאי אפשר ליהודי "בעל פרנסה" או אפילו אמיד להספיק מיניעי כפיו לבנותיו את כל צרכיהן: להאכילן׳