Jeschurun · 1921-11-01 · Heft 11-12 (November 1921) · p. Seite 147

מזרח ומערב 147 קמו ונמסו לתוך החיים. לא חזרו גם אחר בך לבבלי היהדות הישנה הנותנת להם אך בוז ובליטות, ובאשר רגש האמונה הוא חק מבעי שאי אפשר לנרשו בחזקת היד, לק עשו חלוקה ע״י תקינים ורפורמות והתפשרו, ומזה יצא העגל של היהדות הרפורמית. בי באמת לא המצות המעשיות ומשפטי הדת כשהם לעצמם העיקו להם והכבידו עליהם את עלם עד כדי ההכרה לעשות תקודם בדת ולברוא יהדות רפורמית, אדרבה היהודים האשכנזים הנם מטבעם זריזים ואוהבי עבודה, ואינם מבקשים בלל כל אמתלאות כדי להשתחרר מעבודה מעשית ולהיות יושבי בטל, נם אינם בעלי הנאד. במדד, בזו עד בי ימצאו בדיני אסור והחד כשלון ומפריע עקרי בתענוגות חייהם, אלא הם הכירו למכשול בדרך את האופי השמיי אשר דת ישראל מטביע על שומריו, האופי השמיי או החותם העברי היה להם הפגע היותר גמל, בי מנדינו באשכנז אינם לנו לאויבים בשביל משפטי הדת או בשביל חשבונות איקינומים, כ״א מפני שהאופי האריי בולט בתכונתם במדד, מרובה מאד, לכן אינם סובלים את האופי השמיי אשר בהתבונה העברית, ולמען השלום אמרו המתקנים לחפיר את המכשול שהוא הגורס הראשי להריבות והקטטות. הפקודות שבנאומי הד״ר הירש מיסד האורתודוכסיה העברית באשכנז והחריצות שבספחתו, היו יבולים במצב מה להביא את השומעים והקוראים שיש להם עין ואזן עברי, לכל היותר רק להתפעלות הרגע, לעוררם לעשות חשבון נפשי ולהתרגש על שעה מועטת, ואחר אשי תעבר ההתפעלות הראשונה ישובו המים לזרום ולשטוף כדאתמול, אך חכם שכמותו היודע איך להשתמש באמצעי מוכשר, הצליח לכוון את השעה, ובהמומנטים של התרוממות הרוח מהשומעים והקוראים השליך את אבני היסוד לבנין הקהלה האורתודוכסית, אבל כדי לבסס בנין זה כי יהיה בר קיימא, היה מוכרח מיסדו להתפשר עם הרוח השורר בארץ, כי באופן אחר לא היה יכול להתקיים, להתקומם כנגד הדוח השורר ביד רמה, בודאי אין לך שטות גדול מזה, ולכנות חומד. בתוך הומה ולבצר מקום מיוחד בעד הרוח העברי, נם ק אץ ארץ וו מוכשרת לבך, בי החוק לבקר את בתי הספד העממים של הממשלה, הלא מבריח את האבות העברים לשלוח את בניהם למת הספר, ואס אין גדיים אין תישים, וכיון שהקתלד, האורתודוכסית היתד, מוכרחת להתפשר עם הרוח האשכנזי, הדבר ממילא מיכן בי לא אפשר היה לבקש מבני הקהלה כי ובחרו דבר מה מהאשבנזיות שלהם, דרישה בזו היתה למעלה מיכולתם, והפשרה היתד, יכולה למות רק לבקש בי ימלאו אחר תביעות הדת שאינן מתנגדות להרות השורר, ישאיו אשכנזים ברוחם ויהיו יהודים במדות דתם. פשי־ה בזו יכולה להול רק על חשבון החוקים ומשפטי הדת, אבל על הרוח העברי היד, מההכרה לותד. עד כמה מרה היא אמת זו אין לכחד אותה, והרוצה לעשות דבר מה לטובת היהדות, אינו דשאי להונות את עצמו ולהעלים עין גם מהאמת היותר מרה. דבר זה ידע והבין היטב ד״ר הירש, לכן השכיל לרכז את כל כחוודו וכשרונותיו רק לצר אהד, לצד המעשה שבהיהדות, להקיף את הקד,לה בחבילות של מצוות. תהיינה