Jeschurun · 1921-11-01 · Heft 11-12 (November 1921) · p. Seite 149

מזרח ומערב 14» קמט אנשיו, ציביהם, ואיך להפפל בהם, ונתן להם את מזונם הרוחני בפי כחותיהס ללעוס וכפי יבולתם לעבל. בודאי בדאי היה חים וצדיק זה להיות מנהיג עברי באשכנז ורועה נאמן לקהלתי. אך מתוך בירור דברים זה, מעצמה עולה השאלה, אם לא מסוכן הוא הדבר לחבר את היראים ממערב עם החידים ממזרח. שאלה גדולה היא אם שני האלימנפים האלה אינם כלאים זה עם זה, ביחוד הסכנה היא בעד המערבים. אלימנט קי אם יבוא בסגע עם אלימנט בוער בזה אשר בתכונת המזרחים, בידאי צריכים לפחוד אם לא יכוה בד,רותחין ויסוג לאחור, ומי יודע אס בנופו לא יתרחק הרבה גם מזו הנקודה אשד עמד עליה בראשונה . . . בהדברים האמורים אין אני רוצה להטיל ספיקית ופקפוקים כרעיון ההתאגדות של החרדים מכל הארצות והמדינות. "אגודת ישראל" אם תצלח לארגן את כל היראים ולרכזם למרכז כללי אחד, בודאי תביא ברכה מרובה להיהדות, בי הסניפים של אגורה זו אשר יהיו בכל הארצות יעבדו ויפעלו בתוך החיים העברים כפי צורך המקום והזק, ואף אם סניפי האגודה מכל המדינות השונות, יפעלו וישפיעו זה על זה, תהיה השפעתם השפעה אטית, מדודה כסי בתותיהם וכשרונותיהם של מקבלי ההשפעה. השפעה כזו בכל אופן יכולה רק להועיל ולא להזיק. אך אני דן רק בהשאלה שהבאתי לפעלה בראש דברי, איך אנחנו צריכים להתיחס לקריאת אחינו המערבים, בקהלות ידועות, לאחיהם המזרחים בני רוי׳ם. המתגוררים בעת בעריהם, כי יעזרו להם להתפרד מהקהלה, וישתתפו עמהם בהשלכת אבני היסוד לקהלה אורתודוכסית מטעם הרשות? הספק הוא אם הרבבה פתאומית ולא טבעית כזו אין הפסידה מרובה על שברה. התאגדות בזו הלא בהכרח מביאה את היהודי המערבי עם היהודי המזרחי למגע קרוב ומשותף. צרביהם הדתיים מתערבים זה בזה. והשפעתם של שני האלימנטים ההפכים, קור וחום, תהיה השפעה פתאומית זה על זה, מי יודע אם התערובת האי נורמליות הלזו, לא תביא את שני האלימנטים הזרים האלה לידי התנגשות, וסוף החבור לא יהיה חלילה אלא פרוד עולמי? אמנם הפליטים יהודי מזרה, הביאו עמהם זרם יהדותי חי וחזק בארצות המערב, ויש לקוות כ* לאט לאט יכניס זרם חדש זה, אף כי הוא אורח לא קרוא, חיים חדשים בתוך היהדות המערבית, הקור והקפאון של יהדות זו האחרונה ומם מהחום הטבע־ של היהדות הבריאה והמקורית אשר ליהודי מזרח, עקבית ההשפעה של יתדות טבעית זו על היהדות המערבית כבר נכרו. בשנים האחרונות כבר רואים אנחנו יהודים אשכנזים אשר הגרעין העברי שבתיכם פנימה, מפרכס ויוצא נם החוצה, והנם יהודים לא לבד באהלם כ״א גם בצאתם, נשמתם העברית נותנת להם קרני הוד, וכשאתה פוגשם ברחוב לבך מתמלא געגועים והנך רוצה לחבק את ידם באהבת אחים, אבל עיר רב המרחק והדבי מסוכן לדחוק את השעה, צריכים לחמם מרחוק ובהדרגה וסוף התקון לבוא. תנאי החיים החדשים של ארץ אשכנז, אולי גם הם יעזרו לקרב שבת אחים