Jeschurun · 1921-09-01 · Heft 9-10 (September 1921) · p. Seite 126

126 השפה העברית במהלך העתים קכו הכתב האשורי, והיה מקום לטעות כי עברית היא היא שפת השומרונים. ובאמת נמצא במקום אחד בגמרא מגילה (י״חע״א) השם עברית מכוון לשפר, אחרת שמית (ועיין בפירוש הרמב׳ים בידים פרק ד׳ משנה ד׳). והשנית משום דברים שבלב. היהודי שבאוניו צללו תמיד דברי התורה: ואתם תהיו לי ממלכת כד,נים ונוי קדוש כמו קלט את המושג קדושה לתוך תוכו של נשמתו, דברי התורה, חזיונות הנביאים ותוכחת מוסרם היו בעיניו — אפילו בשעה שהיה שקוע במ״ט שערי טומאה וטמיעה — קדושים, ואחרי שכל הדברים הקדושים האלו נאמרו-לו במקודם העברי, ע״ב השתמש בלב ונפש חפצה בשם הכבוד הקרוב לרוחו, ויקרא את השפה העברית שבה נאמרו דברי קודש אלו "לשון הקודש", ביהוד בשעה שהשפה העברית הלכה ונשכחה מפיו, ועפ״י ההכרח השתמש בתרגומים שונים אפילו לקריאת התורה בבתה שלא לתת מקום לטעות שהשפה המקורית של ה״קודש״ — שפת התרגום ולא ח,עברית• היתה. דבר שנתן אמנם מקום להשערה מימעת אחרת לאמר: שעמנו השתמש עוד מימות אברהם אבינו בשתי לשונות: בעברית לדברים שבקדושה ובארמית לדברי הול (ר׳ יהודה הלד בב־זרי מ׳ ב׳). ולוצפו הלך בדרך זו עוד רחוק יותר ישער ׳מהעברית מוצאה מן הארמית והבלשן Ohlshausen רצה לוט־ שבאה מן הערבית. ועיין אצל ד. ס. מרגלית (בספרו Lines of dejeuse of Biblical Tradition) המחליט שעברית אינה אלא דיאלקט המוני של הערבית. אב־ע בס׳ שפה ברורה החליט שעברית וארמית שפה אחת הן. ועיין בסי׳ על התורה פרר ויצא על הפסוק לה וערמון. וע־ין גם- אצל .E. König: Hebr. u. Sem ואצל .Th. Nöläecke: Die- Semit .6—5 .Sprachen, S רבים מן החוק־־ים רוצים לופי ששפת כנען הנזכרת בישעי׳ י״ט, י״ה היא היא השפה העברית (גם רש״י שם מהזיק בסברא זי) שלנו, ונק־־אה בן, ■כי על כן היתד, שפת בני אוץ כנען עוד טרם ביא אבותינו להאחו בה, ומשום זה באו אחרים ואמרו, כי העברים הקדמונים דבי־ לפניי בניכתם לארץ כנען מין מבטא ארסי ורק אחרי האחזם כארץ סגלו להם הכובשים שפת הכנענים — השפה העברית, שפת יושבי כנען. אבל כל המעיין בישעי׳ נקפיטל הניכר, יראה מהמשך ד,־ברים שאין כל הוכחה והכרח לזה ששפה כנען הנזכרת שם היא השפה העברית דוקא. ואם נשים עינינו אל הכתובות השונות שנחפרו בזמן האהרון, נמצא אמנם ב,מכתבי אמתא" הידועים שוק גדול בין שפתם ושפת ההנ׳יך, כמו שאנחנו משאים דמיון זה כד,מצבה של מישע מלך מואב, אבל רק דמיון ולא שויון נמוד אנו מוצאים בהם. החקירה המדעית מראה לנו רק, כי ממקור השפה השמית העקרית נפלנו מבטאים שונים שהחזיקו בהם השבטים השונים שבקדמת אסיה מאדם :הרים עד ארץ מצרים שהיו־ דומים במקצת זה לזה, דבר שנמצא גם בין השפה העברית המקורית שלנו ובי! שפת הכנעניים, המואביים, האדומיים והעמוניים. ואולי היתד, שפת הכנעניים יותר קרובה לשפה העברית (עיין .Renan, Histoire juive I. VII). אין לנו איפא