Jeschurun · 1921-09-01 · Heft 9-10 (September 1921) · p. Seite 131

קלא כקורת 131 הדבר כן, על כן אפשר ואפשר שאליועיני הכ״נ היה מבני יחדד, ושבני בניו ממשמר זה ידעו זאת גם זמן רב אחרי בן וידעו גס שאביו היה אביתר. ומה שהקשה פאזנאנסקי ממשנה פרה גי די, ששם יקרא אביו של כ״ג זה ״הקייף״ — אין זה קושיא, כי הקייף אין שם פרטי, כי אם שם לוי או כנוי והד,"א שבראשו תוכיח. כעין זה נמצא במשנה כלאים ג׳ זי: ר׳ יופי בן החוטף אפרתי; ״בן הרצהן״ משנה סוף סוטה; אבא הדרוס (מדרש תנאים 188 שזרה 15; 215 שורה 25), בספרי דברים פסקא ש״ה, שנ״ב נקרא הוא אבא דורש, אבל נראה ששנו את השם מגנאי לשבח; בספרי זוטא (הוצי האראוויטץ צד 183 וב״מעשי התנאים״ 332) נזכר הוא בשם ר׳ יונתן בן דורס, כי "אבא" אינו שם, כי אם תואר כמו "רבי" ושמו היה יונתן ואביו כנו בשם ״הדרוס״. — פאזנאנסקי העיר כבר (24 הערה 1) כי יוספוס קורא לו לאליועיני "בן קנתרוס". איל נראה לי שגם זה אין שם הפרטי של אביו, כי אם שם המשפחה, כמו שמצינו בברייתא (פסחים נ״ז ע״א): "בית קתרוס". א״ב נוכל לומר שהכ״ג אליוע־נ* היה ממשמרת ־דדה, ממשפחת קתרוס ושם אביו היה אביתר. ומי יודע, אולי תגליות חדשות בגניזה תראינה לנו את המקור העתיק, אשך בו נמצאה שלשלת היוחסין של ב״ג זה ובניו ובני בניו. דוד צבי האפפמאנן. חידושים והערות• (המשך). לב. שאלה. מאי איצטבה שלפני העמודים נידון ככרמלית, שבת זי ע״א. תשובה. יפה שאלת דהמאמר קשה מאד אף דהמפרשים לא שמו לבם על זה דלפי פשוטו איצטבה האמורה כאן היא ספסל וכמו שאמרו בקדושין דף ע׳ וכן סירש״י כאן ד״ה בין העמודים, וגם איצטבאות היו לפניהם לישב שם התגייס, וא״כ קשה ממ״נ אי האיצטכה גבוה יי ורחבה ד׳ הרי היא רשות היחיד, ואי אינה רחבה ד׳ הרי היא מקום פטור, ואי אינה גבוהה י׳ ורחבה ד׳ סשיטא דהוי כרמלית ומאי ארי׳• בין העמודים הא איצטבה זו בכל מקום ברשות הרבים הוי כרמלית, ותמיה על המפרשים שלא שטו לבם על ככה וכן בש״ע סי׳ שמ״ה סעיף י״ד מביא דין דאיצטבה שלפני העמודים ולא ראיתי פוצה פה ומצפצף. אחד מצאתי הוא חרשב״א בחידושיו לשבת ז׳ ע״א שהעיר על זה וז״ל: ועוד מאי שלפני העמודים דקאמד לימא האצטבא סתם ואולי אפילו באצטב׳ שאינה גבוה׳ שלשה קאמר ומפני שהיא לב-ני העמודים אינה נוחה לידרס והלכך פסקה מתורת רשות הרבים וכו׳ וכתב לפוף כי יש שבוש בגירסת הירושלמי ובשאינן גבוהין היא דד,א צריכה דאילו בגבוהין שלשה פשיטא וצ״ע עכ״ל. ושמעינן מרשב״א דין חדש דבאיצטב׳ אפילו אינה גבוה׳ שלשה לא הוי׳ דשות הרבים אלא כדמלית ופלא ששום פוסק לא