Jeschurun · 1921-09-01 · Heft 9-10 (September 1921) · p. Seite 132

.132 חידושים והערות קלב הביא דברי רשב׳יא אלו והרב הגאון ר׳ שניאור זלמן בש״ע של* סי׳ שמ״ה אדרבה כתב בפירוש דרק אם האצטב׳ משלשה עד עשרה היא ביסלית ולא שת עין כלל לדברי הרשב״א וצע״ג. ואי תקשי אמאי לא תירץ הרשב״א דאצפב׳ בעלמא לא הוי׳ כרמלית דא*ז כרמלית בכלים כמ״ש־רש״י דף ה׳ ע״א וכ״ב התום׳ דף ה׳ ע״א. ובן פסק הטג״א סי, שמ״ה ס״ק ד׳ וכן כתב גם הרשב״א בעצמו בדף ה׳ ע״א; י״ל דס״ל להרשב׳יא דכי אמרינן אין כרמלית בכלים היינו דוקא בבלי שאיני קבוע שם, והא ראיה דעמוד רחב ד׳ ואינו גבוה ט׳ הוי כרמלית כדאיתא סי׳ שמ״ה סעיף •י■ והיינו ע״ב משום דקבוע שם, ובן כתב המג״א סי׳ רס״ו סעיף קטן ז* והפג״א מסופק שם אי עגלה מיקרי קבוע או לא. וא״ב י״ל דהרשב״א ס״ל בפשיטות דהאיצטב׳ העומדת לישב שם התגרים מיקרי קבוע ושפיר הקשה מאי אירי׳ שלפני העמודים וזה הכריחו לתרץ דמיירי באינה גבוהה שלשה. ולפי״ז יש ליישב הפוסקים דדש ס׳־ל דאיצטב׳ לא מיקרי קבוע ועל כן אין צריכים לתירוצא דהרשב״א דמיירי בפחות מג׳ דזה דוחק דסתם איצטב׳ אינה פחות מג׳ וחוץ מזה הוברח הרשב״א לשבש הירושלמי. ועל כן בל הפוסקים אינם מסכימים לרשב״א בזה אלא ס״ל דדוקא איצטבא שלפני העמודים גבוהה משלשה עד עשרה ורחבה ד׳ הוי ברמלית משום דאין נוח להלך שם אבל איצטבא בעלמא לא הוי׳ כרמלית דאין כרמלית לכלים, דאיצטבא לא מיקרי קבוע. אבל מ״מ כשאני לעצמי נ״ל דאיצטבא דכאן אינו ספסל כבקידושין דף ע׳ אלא כאצטבא דאיתא במתני׳ דפסחים פ״א מ״ה דשם אינו ספסל דספסל אין לו גג אלא אצטבה פירושו סטיו, בלשון אשכנז זיילענגאנג, ויש להביא כמה ראיות לזה. וכן כאן איצטב׳ היא סטיו (זיילענגאנג). ובירושלמי גרפינן סיטוויות שבץ העמודים, עיין ביפה ענים שנדפס אצל ש״ס ווילנא שהגיה כן, ויפה. הגיה, וגס מזר, ראיה שאצטבא היא סטיו, ואתי שפיר הכל ואי־צ לדחוק. אה׳־כ ראיתי שככר עמד בזה כס׳ למוד ערוך להרה״ג מו״ה שלמה באמבערגער זצ״ל ביאורים אות י״ז ואות ב״ג, ועי׳ ס׳ הגיון שלטה דף מ״ו ביאורים לערך אסטווה. ולענין אסטוונית ע׳ ס״ו מ״י ום׳ בחרא דאהלות במפרשים. ד«3 ה. א י s ק.י ב כ ק י, בדלי;. טהרות