Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1921-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1921) · page 105

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
8 (1921)
Issue
Heft 7-8 (Juli 1921)
Date
1921-07-01
Page
– (sequence 105)
Language
German
Belongs to
journal issue
OCR quality
65% known words query
IRI
…/2292929-2293004-2293008--05165-2298447
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

94 השפה העברית במהלך העתים צד ולובשת צורה", בהכרח שגם השפה תלך בעקבותיה ותתעשר בניבים ובטויים שער ידם תצאנה המחשבות מן הכח אל הפועל. הלשון הנד, הבטוי הממשי של עולם המחשבות והיא מטביע־ עליהן את חותמה, חותם הלאום שמיוחדת היא לו. כי הרבה פעמים יכולים אנו לראות, בי מחשבה או רעיון או מושג ידוע שמצא בטויו באיזו שפה ובאיזה אופן מי,יהד, אי אפשר שיתורנם או יבוטא על נכון או באותו הבהירות כמו בשפה שבה נתבטא ראשונה. מקוריות המחשבה אנו מוצאים עפ״י הרוב דוקא בשפה שבה נתבטאה ובאה לעולם הדבור. יפה אמד ביאליק: "השפה היא האוצר הגדול, שבו נגנזו במשך מאות שנים כל מכמני המחשבה העממית, המסורת והחיים. בה נצברו זכרונות העם, היא היא פתיל הזהב, שעליו נחרזים במשך הדורות הרבים הרעיונות והמחשבות, הדמיונות והחזיונות, והוא גם מאחד יחד את הקוים האופיים של נשמת האומה. מכל רכוש העם — השפה היא ההון הקים לנצח"3). בין הסימנים המובהקים של כל לאום ועם, הרי השפה לוקחת הלק בראש, ועם שהלך מדת* אל דחי וגברו עליו ידי שונאיי עד כדי לאבוד גם את לשונו הלאומית, הריהו בטל ועבר מן העולם בתור עם ח* וקים בפני עצמו. אמתת הדברים האלה מקיימים לנו האומות ללשונותם לגוייהם מימות דור הפלגה עד ימינו אלה. ממלחמות ההגנה שנלחמו ולוחמים העמים והלאומים השונים על לשונם, מכירים אנו את הערך הגדול שהם חולקים עפ״י נט־ה אינסטינקטיבית לשגולתם הפרטית הנקראת: לשון. ועד כמה העריכו חכמינו ז״ל מעלת לשון לאומית מראה לנו מאמרם שאמרו בהתאמה אל הכתוב: בזוי אתה מאוד (עובדיה א׳, בי) (על הרומיים) שאי; להם לא כתב ולא לשון!4) ואם באומות העולם הדברים אמורים, בישראל על אחת כמה וכמה, כי יתרון לשוננו בכל הוא. אם לכל שפה יש יניקה טבעית ופנימית מן החיים, ובשביל בך מתגלה בה כל הפסיכולוגיה הלאומית, הנה בשפתנו סגולה זו עוד יותר עצמית, אחרי שבה נתנה לנו הורה מן השמים, בה נאמרו לנו דברי נביאינו הגדולים שאין בכל העולם דוגמתם, וכאן נתלברו המחשבה והשפה, החיים הריאליים עם ההגיונות המפשטים, •הם קשורים זב״ז כשלהבת בנחלת. והרוצה לעמוד על אופין של אומתנו ותרבותנו, לא ישיג מטרתו אלא ע״י הבנת לשוננו, שהיא •שפת נשמתנו, בטוי חיינו ועצמות הויתנו. ישראל נוי קדוש, תודת ישראל נאצלה וקדושה, ושפת ישראל רוממה וקדושה, וכל הפורש ממנה כפורש מן החיים הישראליים. גזר דין זה פסקה ההיסטוריה הלאומית שלנו. ההילניים והאלכסנדרונים •שבנו, אלה היהודים שעסקו בתורת ישראל עפ״י תרגום יוני, אלה ששפתם היתה השפה היונית, עברו ובטלו מן העולם היהודי ולא נשאר להם ניר בעמנו. ומי היו תמיד הבוגדים ומרשיעי הברית? אם לא אלה *) העם והשפה, הרצאה, עיין הצפירה גליד; י״ה. תרע״ז. 4) ♦ייון 2'y י׳ ע״א.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.