Jeschurun · 1921-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1921) · page 86

קיג חידו«ים והערג ת 11S ע״כ נראה לי רשימת הרשב״א שיש לפנינו שתי קושיות האחת למה התירו לתת שאר משקים בקנקנים של עכו״ם בזה יש לתרץ מפני שהם נטל״פ אלא דקשה קושיא אחרת הא על כל פנים אין מבטלין איסור לבתהילה ובהך שאתה מערב האיסור בהיתר ופונטו אתר. מבטלו לאיסור ודבר זה אסור הוא. עב״ל הצריך לעניננו. הנך רואה דגם אם פוגם אסור מיקרי מבטל לכתחילה. ודוחק לחלק בין פוגמו זאח״כ מערבו בהיתר ובין פוגמו ע״י שמערבו בהיתר. ואולי שאני התם שאין המים פוגמין היין ממש עד שאינו ראוי לגר אלא מפיגין ומבטלין טעמא וזה הוי כמבטל לכתחילה, אך מדברי הט״ז שם לא משמע הכי דאדרבה הביא לעיל בשם הר״ן דזה עדיף דהוי כשורף. וע״כ נלענ״ד דאין להתיר לכתחילה לפגום ננד דעת הט״ז. ל״ד. שאלה; כתובות ט״ו ע׳יא תוס׳ ד״ה דילמא, בסוף דבריהם ז״ל: כשזה בא על שום אשה הדרא לניחותא האשה שקידש השליח עכ״ל. וקשה הרי שם בנדר י״ב. פירש״י הדרא לניהותא קאי על האי אשה שקידש ה בעל בעת עתה בשוקא, וכן פי׳ שם בתום׳ ד״ה בשוקא ובו׳ כלומר היכא דמצא אותה בשוקא היה לנו לומר שיוכל לקדשה דלא קבוע׳ הויא וא׳־כ לא הוי קבוע, התם הדרא לניהותא ודמי לקבוע עכ״ל, וא״כ האיך ב׳ התום׳ הכא הדרא לניחותא האשד, שקידש השליח. תשובה: כבר הרגיש הרש׳ש בקושי׳ זו, וע״כ כ׳ דצריך למחוק תיבת "השליח". והנה מרגלא בפומי על הרש״ש: כל מקום שאתה מוצא דבריו עשה אזנך כאפרכסת, כי הוא "מתרושש והון רב" נמצא בהגהותיו. אכן כאן במחילת כתה״ר לא ירד לסוף דעת התום׳, יען שלא היה לפניו פי׳ הרא״ש על מם׳ נזיר. ועתה שזכינו שנדפס פירוש זה בש״ס ווילנא, נראה בעליל שאין להגיה דברי תום׳ בכתובות, כי הם פירשו סוגי׳ דנזיר כפי׳ הרא״ש שם, וז״ל: אמינא לך איסור דניתא דבשעה שקדשה השליח היתד. נחה וקבועה בביתה הילכך היתד, השובה בין כל הנשים שבעולם כמחצה על מחצה ואילו עשאו שליח לקדש לו נשים הרבה וקידש חצי הנשים שבעולם היו נאסרות בל הנשים משום ספק קרובות אפילו אי ניידי משום דרוב בל הנשים אסורות עליו משום ספק קורבא השתא נמי נאסרות כל הנשים כיון שהאוסר קבוע אף שאין הנאסר קבוע, ואת אמרת לי איסורא דנייד ובו׳, וכי תימא הכא נמי תייר דאימר בשוקא אשכח וקדיש דחומרא יתירא היא לאסור כל הנשים שבעולם והיה לנו לתלות שמא בשעה שקדשה לא היחד. קבועה ולא היתה כחצי הנשים שבעולם, הדרא לניחותא אחר שקדשה וכיון דקבועה היא השתא חשובה כחצי הנשים אבל עוף אין לו קביעות אפילו כשחוזר לקנו דתדיר מדד ממקומו ופורח מקן לקן ואין לו קביעות מקום עכ״ל הרא״ש. ופירושו כפתור ופרח, דאלו לפירש״י(שבאמת אעו מרש״י אלא מר׳ יהודה בר נתן) וחוס׳ קשה מאוד הלשון; א י מור בשוקא אשכח. וע״ב נם תום׳ דכתובות פירשו בהרא״ש, ודבריהם נכונים בפשיטות.