Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 8 (1921)
- Issue
- Heft 7-8 (Juli 1921)
- Date
- 1921-07-01
- Page
- – (sequence 85)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/2292929-2293004-2293008--05145-2298427- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
114 IE מי היא "בת בבל השדודח" לדעת חכמינו ז״ר? א. א. קפלן. מי היא "בת בבל השדודה" לדעת חכמינו דלף פרק קל״ז משפר התל,לים תשעה פסוקים יש בו. פא׳—י׳ מתוארים גול' יהודה היושבים על נהרות בבל, המביס מכים את ציון והממאנים לשיר ולשמי־ לפני שוביהם ותולליהם והנשבעים אל מול ירושלים שלא לשכחה כל ימיהם. הפסוק ז׳: "זכור ד׳ לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו היסוד בה׳ — נאמרו בו שני פרושים. רבני עובדיה פפודנל ז״ל פירש שהבונה על הורק בית שני, כי רומי זו אדום. אולם רוב המפרשים הסמיכו את דברי הפסיק הזד, על נבואת עובדיה (א׳ י״א) המספד על בני אדום שעמדו מניד ביום שנות זדים חילו של ישראל ונבי־ים באו •שעריו ועל ירושלים הדו גורל. ודי׳ שמיאל לאנאדו דל בפרושו לספר תחלים (הנקרא "תרועת מלך) הוסיף לפרש, כי הרבה מבני אדום באו בחברת נבוכדנצד מלך בבל בהצותו על ירושלים. ועדיין הדבר קשה מה שהזניח ד,משירד פהאם את בני בבל שוביו ותולליו וייהד פסיק אהד לבני אדום על מנת לחזור ולרב" אהרי־בך בפסוק ה׳ הסמוך לו שוב בבני ביל: "בת בבל השדודה! אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו". הפסק זה למה? אף במלת "השדודה" נאמרו שני פרושים. יש שפרשו על פי תיגוס יונתן שזהו כמו,־שודדה" ובז כתב ימה בפרושו לס׳ תחלים (שנדפס 1811) בשם ה־־בה חבמים שבארו כן, וזהו עש״י לשק ארמית שאומרים .,אכול" על "אובל" וכיו״ב. וכן בלשון המשנה (בבא מציעא ס״א ם׳א): ,.אי שהיה אהד רכוב ואחד מנהיג" שפרושו "רוכב". אולם רד״ק ואחרים פרשו: העומדת להיות שדודה. אף בפסוק ט׳: "אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע" שני פרושים יש. במס׳ גטין(נ״ח.) אמר רבה בד בר הנא אמר ר■ יוחנן ארבעים פאר. קצוצי תפלין נמצאו בראש הרוגי ביתר וכר■ אמר רבי אם• ארבעה קבין מוח נמצאו על אבן אחת ובו׳. אמר רב בהנא ואיודמא ש־לא בר טרי פאי קראה בת בבל השדודה אשרי •שישלם ונוי אשרי שיאחז ונפץ עולליך אל הסלע. — משמע שדברי רבי אסי על חרבן ביתר נאמרו במו דברי ר■ יוחנן הקירטים לו, ורב כהנא או שילא בר מרי שהסמיכו לו מן הפשוק ח׳ של פרקנו נראה שפרשו בונתו על ימי חורק שני. אולם רש״י ז״ל כתב שם: "ארבעה קבין, בימי בית ראשון". ונרם לו ז״ל לפרש כן ולהוציא דברי רבי אשי מפשוטם משיש שלא נראה לו לפרש כינת הפשוק ט׳ על ימי חורבן שני מאחר שפסוק ח הקודם לו מדבר בבת־בבל. אמנם הגאון רבי רפאל שפירא ז״ל ריש מתיבתא דולח ין (שנפטר בשנה זו כשהוא נולה בעיר מינסק*) העיר על דברי הגט, ממה שאמרו בירושלמי (יבמות פ״ט ה״ח) אמר רבי זעירה רב ענן בשם רב מהו בת כהן מתלמדתה של כהן (עיין שם פרוש הסוניא) כמה דתימר בת בכל השדודה;' וכי בת בבל היתד, אלא שנעשית *) ומסר לי זה ידידי הרב הג׳ רז אברהם קלמבוביץ נ״י אב״ד רקוב ששמע מפיו ז״ל-