Jeschurun · 1921-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1921) · page 179

פד. מיהודי ליטא 8~> ■לאלהיני. והיה כאשר תכדלי מעט יותר, בעוד ימים לא רבים, אספר לך ואפרש לך כל מה שיש שם, כל פה שיש שם ... ונהמה היושבת לה מן הצד נאנחה קצת באנחה של נחת למשמע הדברים האלה, ומבט במבט רמז בימז החליפה עם אישה ברגע הזה, עד שלאחר הפסקה קלה הואיל ר׳ לתר להמשיך ספורו: ראה ר׳ קלונימוס את כל הענין ולא ידע מה לו לעשות. אס יאמר לו לזקן: "קבל נא ממני דינד־זהב, תמורתו של זה האבוד ממך יש לחשוש שלא ירצה לקחת, שהרי אדם הגון וצנוע הוא שאינו עשוי לקבל צדקה. ואם תמצא לומר יקבל מפני שהוא צריך לכך ביותר ולבו לא יתנהו למשוך יד מן ד,דיני שיוכל להחזיר לו ולביתו את כל הטובה המועטת שאבדה הימנו — אז הן רק מאונסו יעשה זאת, ובושה גדולה תהיה לו ביך. ואם תמצא לומר שלא יתכיש כל כך .׳הרבה, מפיון שאין באן איש אחר שלישי הרואה או יודע, מבל־מקום הן יזכור בלבו תמיד שפלוני הרוקח מטיבו ואיש־חסדו הוא ובכל פעם שיפגע בו באיזה מקום שהוא יך בו לבבו לזנדון המעשה. שהוח עמד ר׳ קלונימוס ועשה את עצמו כמסשפש בעשבים, אך לאמתו של דבר שקע בהרהוריו, מצר ודואג בדאגה טיובה: כיצד יובל למצא תחבולה לתת לו לזקן דינר של זרב? פתאם נצנץ לו רעיון חדש. פשט ר׳ קלונימוס את קומתו והכניס את ידו לצלחת בגדו המקומרת לו בצד ימינו, משמש ישמר. בביס־מעיתיו לראות אם יש בו דינר זהב; אך לא היה לו שם בזה. אז נזדרז ר׳ קלונימום לשוב לביתו ובקש את הזקן שימחול לו בטובו על פרישתו מטנו לרגעים אחדים, באמרו שניכר פתאם שיש לו איזה ענין כחוץ בבית שאינו סוכל דחוי אף לשעה קלה, ואמנם עד־מהרה ישוב אליו ויעזור לחפש -עוד ועוד. כעבור רגע ומשהו שב ר׳ קלונימוס אל ש־;תו ואל הטישו, כשהוא מסתיר ביד יטעו דינר זהב נוצץ שהביא אתו עכשו בטאו מן הכיח. וכדרך הלוט על פני כל החצר נגש בחשאי לסנה אחת׳ שך3ב בה את העשב אילך ואילך והניח בה את הדינר ... ר׳ יהודי! — קרא ר׳ קלוניטוס פתאם כמו בקול נגיד ומצור׳ — למה תעמוד במקום אחד לחפש בו את כספך? כלום חושב אתה שהוא עתיד להתגלגל אליך מן המקום שהוא שם, לקפוץ ולהתיצב על ראשו של עשב ולקרוא לך פתאם: ״הנני קחני!״ —? לך סב לך, דודי, לצד זד, שבכאן, בי אולי זהו המקום שעמדת עליו באותה שעה של נפילת הדינר. פשט הזקן את גבו הכפוף והלך אל המקום אשר אמר ר׳ קלונימוס. ור׳ -קלונימום עצמו עבר משם וילך לו לצד אחר-