Jeschurun · 1921-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1921) · page 165

סז אותות וסופתים * 6 T כעסו קצת על הבא להעירם משנתם — אך בכל זאת נעשה רושם. בשבא אוהב '•לטעון. טענתו מתקבלת. ומן המענות אל השנויים צעדים לא רבים הם. וכן מן השנויים הרבים אל השנוי העקרי האחד, אל התמורה העתידה לבוא, אל השיבה p ׳המפלגתיות אל היהדות כמו שהיא — גם כן לא רחיק מאד. אולם עיקר החשיבות לא במאמרי של אהד הוא תלוי — שרדי לא במאמר ־אחד יכול עולם להבראות — כי אם המעשים הם שמעידים, בי אכן הולכים ומתראים בתוך מחנה האורתודוכסים אותות חיים חדשים לענין ישוב הארץ. "המרכז לעניני ■ארץ־־ישראל שעל־יד אגודת ישראל" בפרנקפורט מודיע לקבוצות ה״אנודה" המקומיות, כי פלוגת חלוצים שומרי הורה מוכנת לעלות לארץ בעתיד הקרוב ביותר. הרב מנור ששב זדדעתה מן הארץ עומד בורשה ומבשר ברבים כי הדלגציה של האגודה קנתה ביפו ככר גדול ומיד אהרי חג השבועות יתחילו לבנות עליו בתים וחנויות. פלוגת חלוצים מ״צעירי אמוני ישראל" בגי פולין יושבת ומצפה בברלין אל האפשרות הראשונה לעלות לארץ. האגודיים הנושנים, אלה שאין רוחם נוחה ממאמרו של ד״ר י. ברויר, אין דעתם מתקררת, או יותר נבון: אין דעתם מתחממת למראה האותות החדשים האלה שהתחילו להראות בין שורות צדדיהם. מדון שהם רואים בהם שהם שואפים כל'כך לעלות לא״י הם נוטים לחשדם בציונים... וחפצים למשוך את ידם מהם. ולא עוד אלא שהם מפקפקים עדיין בקרב לבבם אם אמנם הגיעה ככר השעה להתעסק בהעלאת חלוצים; אולי צריך להמתין ע ו ד קצת, ע ו ד קצת, כאשר נהגה ה״אגודה״עדעכשו, אף על פי שאין הדבר ידוע מהיכן יהודי כשר נוטל לו רשות להמתנה זו. עד כאן על דבר האותות למוכה—אבל לא בהם נובל להסתפק. לא באותות יהירים של מעשים בודדים פה ושם נובל לפרנס את הדור. במעשים כוללים ומקיפים ־אנו צריכים לבוא אליו, במעשים צבלריים אשר ישמשו בתור מופתים על כשרון־ המעשה ועל אמץ־ המעשה של היהדות המסורתית. אמנם לדברים כאלה, דברים אישר יהיו למופת, נוכל להגיע רק אז, אם "לא נפהית את ערך עבודתנו עד כדי ענין מפלגתי״ — כאשר ד״ר ברויר דובר— כי אם נצא חלוצי עבודה לפני עם ד׳" בתור בניו הנאמנים, נושאי רוחו ומקיימי תורתו, אל ארץ אבותיו ועתידותיו. אותות לטובה הנה באו, הבה נקוד, גם למופתים. מבתב מאת הגאון ד עסיבא איגד דל לאחד מתלמידיו.*) ב׳־ה ד בשבת ב״ט למב״י תקצ״א לפ״ק פוזנן. רב שלו׳ וברכה לידיד נפשי הרבני המופלג חרוץ ושנץ מנ״ה משד. נ״י. יק׳ הניעני. נהניתי ושמחתי הרבה כי זכני ד׳ להיות מסייע למצוד, לתקוע יתד במקום נאמן לישב באהל חורה בשקידה בלי מונע כחפצו הטוב, כה יקים ד אתו לנצח לדבק את התורה ובאר,בתה ישגה תמיד. *} נון* הכתב נמצא בננזיו של הדיר משה קאלווארי בברלין, נכדו של אותו תלמיד. חרב ר׳ משה קאלווארי בן ר׳ יעקב רשים דיין בבית דינו של הגאון ז״ל, שאליו נשלח