Jeschurun · 1921-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1921) · page 158

4ד גשמה יהודית עד וראה זה פלא. השפה העכרייז שלנו, שאוצר טליה ושמותיה כד, מצומצם ומוגבל, שכל כך עניה היא במבטאים וניבים בהרבה מקומות ולגבי הרבה מושגים, חדשים גם ישנים, הנה עשירה היא כמקים זה, בשמות רבים לסמן בהם אה הרוחניות שמו ונותנת אפשרות לחלוקים והגדרות. נפש, רוח, נשמה! כמה פירושים וכמה מובנים לא העמיסו על השמות. הללו! כל אחד ואחד מהחכמים ראה בהם מהרהורי לבו, וככל העולה על מחשכתו, נתן קדימה לאחר על פני השני והשלישי או להפך; מבלי שתקבע הלכה קבועה בבית מדרשם למי משמות הללו באמת המעלה ווזיתרץ. כדאי הוא איפוא אולי להתבונן בדבר ולחזות מד, ע מ א דבר. העם היהודי, ששיחת חולץ )שלו צריכה תלמוד, השתמש אמנם עם שלשת השמות גם יהד בכדי לצין בהם, לא כחות מיוחדים שבעולם הרוחניות, אלא את הכח האחד והמאוחד, החי וקים לעד, שהוא אלמותי כננוד לנוף הנפסד והכלה. אכל השם האחד והמיוחד שהבד, יתירה נודעת לו בישראל והרגיל על שפתי כל יהודי בשיחו ותרנו היום־יומי, הוא לא השם "נפש", ולא השם "רוח", אלא אחרון אחרון חביב — השם .נשטה". יודע הוא היהודי מה טיבו של השם נפש, נפש האדם ונפש החיה. כי נם בלא דעת נפש לא טוב. היהודי הראשון קרא הקריאה הרוממה: תן לי הנפש והרכוש קח לך, והיהודי הנצחי קורא בלי הרת: הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש! כי לא ישא אלקים נפש ונפש נענה ישביע. כמו כן יודע הוא היהודי כי רוח הוא באנוש, וכי אץ אדם שליט ברוח, ויש אשר תהי עליו רוח אלקים, רוח חכמה ובינה, רוח דעת ויראת ד׳ כי ישוב העפר על הארץ כשהיה והיות תשוב אל אלקים אשר נהנה . . . אבל נר ה׳ נשמת אדם, ובל הנשמה תהלל יה! ולא זו בלבד. ישראל היא עם לבדד ישכון. יודע ומכיר הוא.את טבעו ותכונתו ד,מיוהדת והשינה מזו של העמים האחרים. הוא יגע, הקר ומצא כי לא רק חוטמו ופרצופו הניפני מעידים על גזעו ומקירו . . . אלא דוקא צורתו ודמותו הרוחנית הן הן המבליטות את אישיותו הנבדלת והעצמית, את אופיו היהודי עם הסגולות שאין בכל שכניו דוגמתן, ולכהו זה המפשט קיא בשם המפורש של: נשמה יהודית! שתי המלות המעטות האלו מביעות יותר ממד, שיכול הפה לבאד, ויותר ויותר ממה שמגלות וספרים שלמים יכולים לבאר ולב־ר. העם העברי באלפיו ורבבותז, אלת בני הדורות אץ מספר שישבו עוד תה־ גפנם ותאנתם בארץ הברוכה אשר עיני הי בד, מראשית השנה עד אחרית השנה, אלה בני הנולד, הנוסעים ונודדים מנוי אל גוי ומממלכה אל עם אחד, הכירו ומצאו שגם לשכניהם יש "נפש־ ו״יוח׳־ עפ״י הגדרה זו אי אהדת, אכל כמו דרגש הרגישו תוכן הצורה היהודית . . . ו״הנשמה היהודית" הוא הוא אותר כי ד,"נשמה" זוהי