Jeschurun · 1921-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1921) · page 157

ג׳8מה יהודית 5ד עה• הדבר שלשוא נכקשו אצל מיי הארצות ללשונותיהם/ הוא אותו הדבר המיוחד הקובע אותנו לחטיבה מיוחדת מאז היינו לנוי אחד, וישמור עלינו למד הרים לבל יהיה כבל העטים בית ישראל. נשמה, נשמה יהודית! איה סופר, איה מבאר שיספיק לתת באור שלם להגדרת מושעה וטיבה? איד, הצייר האמן שבכחו לתאר ולציר, ולמסור בשלל צבעים ושרטוטים אתבטויד, דנאמן והנשגב? ואיש מישראל אשר מעצמו לא ידע ולא יבין את אשר יביע אימר זה ... מעיד על עצמו.כי תעה- בישימון דרך הטמיעה וההתבוללות ביודעים וכלא יודעים, ושכינה מיללת, כביכול, קלני מראשי קלני מזרועי, ואני לו לבן שגלה מעל שלחן אביו. . . ואם תצים אתם למצוא את הנשמה, הנשמה היהודית במלא זהרה, להתענג על זיוה ולשבוע מטובה, לכו נא ובקשו את היהודי השלם עם דתו ותורתו, לאומיותו ומסורתו, כי אצלו רק אצלו תמצאוה. היהודי החי חיים יהודיים שלמים עם כל אחיו יוצאי ירך אברהם יצחק ויעקב, שהם אחיו לאמונה ודעה, לתקוד, ולהגשמת היהדות ואידיאליה. היהודי השומר על נפשו לבל תפגס בטומאת ותעתועי רוח הטמיעה . . . שאינו רוצה לבטל את אנכיותו היהודית לא ברצון ולא באונס; היהודי הקשור בנל נימי לבו לכל אשר בשם יהודי יכונה, ואינו יודע להבדיל בין יהודי בן ארץ זו ליהודי בן ארץ אחרת, שלבו מלא אהבה לתורת ישראל, לעם ישראל וארץ ישראל, המאמין בנצחיות ע ם ישראל ובי בל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ... יהודי החי את היהדות לא לשם עסק וקבלת פרס ואף לא בתור מצית אנשים מלומדה, ובל בתי נפשו מלאים ניצוצות היהדות של כל הדורות ומרגיש את עצמו בבל עת ובכל שעה, בכל מעמד ובכל מצב, כאבר מגוף האומה הישראלית בענדיה• ומבאוביה, תקוותיה וחלומותיה, מעשיה ומלחמותיה . . . יהודי המרגיש באמת ש ב ע ל כ ר ח ו הוא חי בגלות ולפאתי מזרח עינו צופיה עיב ובוקר וצהרים ... יהודי שאינו מבקש חשבונות רבים.. . הדובר אמת בלבבו . . . שהמוסר היהודי והמתת היהודיות מצאו קן נאמן בלבו ובהם יתימד, שנפשו סולדת לקרות את שב4 בניו ובנותיו בשמות הנכרים שונאינו ומנדינו . . . והעיקר: שכל מעשיו באמת לשם שמים, לשם קיום התודה, לשם אחדות האומה ותחיתד, ולבל ידח ממנו נדה ... יהודי כזה הלא הוא הפירוש החי וקים, היציב והנכון של שם העצם ושם התואר: "נשמה יהודית". יהודי החי חיים יהודיים כאלה הוא מרגיש את המהות של המתנה הטובה שאצל לו הקב״ה מבית גנזיו ואשר פיו יקבנה: נשמה יהודית! כל הטיב והנאצל, העדין והמרומם, הנשנב והנעים, היפה, הקדוש והמלא חן שמשתקף בבבית עיניו — ראי הנפש — של היהודי התמים והשלם הזה, מוצאים להם בטדם ב״נשמה היהודית". אשרי עין רואה אלה.