Jeschurun · 1921-03-01 · Heft 3-4 (März 1921) · p. Seite 28

ד, י א לא תצלח. היהדות לא תסתגל לאורנניס־־גרמופונים בכדי שתכתיב את תורתה על השבלא שבקרבם בסגנון פרוגרמה מפלגתית על מנת להעמיד אחר־יכך בדיה חדישה זו בפתחי שעדים וביאש כל חוצות להבריז ולהודיע בקיל תרועה גדולה את כל אשר שמו בפיה. המסגרת המפלגתית צרה מהביל את הנצח שביהדות. אמנם "שבעים פנים לתודה״; ומעולם לא דמה קבוץ של יהודים בארץ זו לקבוץ אחר שבארץ אחרת; בני ארץ ישראל לא דמו לבני בבל, חכמי ספרד לא דמו לגדולי צרפת, רבני אשכנז לא דמו למפולפלי פולין וחסידי פולין לא דמו לחריפי ליטא — אבל הצד השוה שבהם, או יותר נבון: העיקר הפנימי השוה שלהם זוהי נשמת התורה, שבכל שבעים פניה אחת היא תמיד, שאינה תלויה במנהג זה או אחר, בדרך זו אד אחרת זוהי אותה המהות שא* אפשר לנו לפיוש בשמה כי פלאית היא, וזו אותה הדמות שכל יהודי יודע ספר מרגישה בעומק לבבו והי במחיצתה. ז ה ו הניעין הנצחי שביהדות שאין שום פרוגרמה מפלגתית יכולה להזדקק לו בכדי לעשות ממנו זדע־ירכה לשדה הפוליטיקה שלה. אפשר להצליח ביצירת מפלגה לשס פנים ידועים של היהדות, לשם אופי ידוע שלה השונה מן האחרים בני גילו, כגון מפלגה להאורתודוכסיה שבאשכנז או מפלגה לההסידות שכפולין, אבל לעצם הויתה של היהדות בבלל, לסוד הקיום והנצח שבה, לא תצלח בל עבודה מפלגתית. כבר הגיעה השעה להעמיד את עצמנו על האמת, כי לא רק המפלגות החרדיות שיש לנו בבר אינן מצליחות ביותי בעבודתן להיהדות, אלא ששום מפלגה חרדית, תקום איזו שתקום, לא תוכל לזכות להצלחה גמורה בעבודתה לשם כך. שום "מרכז", שום "ועד הפועל", ואפילו "מועצת גדולי תורה" ו״בנסיה גדולה" בכבודן בעצמן לא יעצרו כח כלם יחד לקנות להם בלב העם אותה חשיבות ואותו כבוד שהוא רוחש לתלמיד׳־חכם גדול בשעה שהוא נגלה לי ל א בתור בא־ כהה של מפלגה ללמד פוליטיקה לרבים כי אם בתור צנוע יושב־־אהל הלומד תורה בינו לבין עצמו ומוסר מה שלמד לתלמידי ביודמדרשו, מורה דרך בנחת לבני קהלתו ובין בך וכך נקנה לו שם־־טוב בבל תפוצות ישראל על שם תורתו, יראתו וחכמתו. עבודתם היהדותית של גדולי תורתנו טבעית היתד" מעצמה באה, לא במעשה מכוון ולא בבוק מעשה. הס יצאו אל החיים ללמוד ונמצאו מלמדים, מתחלה העסיקו את עצמם בדברים העומדים ברומו של עולם, אחר כך העסיקו את תלמידיהם עמד,ם, יצאו תלמידיהם והוציאו את טיבם בכל סביבתם הם, וםביבתם מסרתו לשאר בני האימה, עד שפשטה השפעתם בכלה. בכה היה הגדול בישראל ל״רבן של כל בני הגולה" ואיש לא היה בכל האומה שיעיז לכפור בגדולתו. די לך לזטר את שמו של רבי ישראל סלנטר ז״ל בכדי להסכים אל האמור. התורה והמצוות על פי היהדות המסורתית עור נכסים עממיים הם בישראל, למרות בל הלוחמים עליהן להוציאן מרשות העם, להפקירן לבל הקודם ולהניחן בקרן