Jeschurun · 1921-03-01 · Heft 3-4 (März 1921) · p. Seite 42

42 מב התנוך העברי והדת בשלילה. לא אדבר פה מבה״ס של הקהלה הבי־לידת הנדולה, שאפילו בבתי, ספריה החבוניים, שהילדים מבלים שם את מבחר שנותיהם ללא תירה, מפטמים אותם שם בבל מיני החכמות שבעילם, רק לא בחכמת ישראל, מלמדים שם לשונות מלשונות שונות, ועוזבים את השפה העברית בשלי, שוכחים לגמרי, שילדי ישראל ממורים לידם, שוכחים, כי לא על ההבטות והלשונות לבדן ידה־, היהודי באשר הוא יהודי, בי נשמה לו, נשמה המשתוקקת ודורשת את שלה, נשמה ששרשה בהר סיני ומתגעגעת אל מקורה, עושים את עצמם כלא יודעים, שבגיני •אגו נתונים בתנאים א* נורמליים, שזקוק להם יסוד הזק ושאר רות בכדי להחזיק מעמד ולהתקיסבתיד יהודים כשבאים להראות עם החיים ההצוניים פנים אל פנים. לא ארבי על כל זה, כי מנהיגינו העומדים ביאש הקהלה השניה באירופה אטימת אזנם משמע. מוטב להם שיהפך כל העולם לתוהו ובהי, בלבד שלא יזוזו מכסאותיהם המרפדים, והקול כקול קורא במדבי. אולם גם בתי הספר מיסודו של הרב הדייר הילדסהימר, ששם רואים השתדלות רבה לתת לילדינו דבר מה מהתורה והיהדות, ניכרת שם איזה שאיפה למלאות איזה תעודד, בחיי היהודים, הנה מפאת השיטה הלקויה המטרה מהם והלאה. כי מה המטרה שהציבו להם בתי ספד אלה? על שאלה זו מקבלים תשובה: בתי ספד נבראו כדי לתת לילדינו חניך דתי על פי התודה. ראו שבתי הכנסיות הולכים ומתרוקנים, אינם באים לתוכם להתפלל יען שאינם מבינים מה הם מתפללים, אינם מבינים פרוש המלים, ראו שהדת הולכת ומתרופפת ואין מי שיחזיק בידה, באו ויפדו בתי ספר: לד,רם את קרן הדת, ללמד לילד־ ישראל את התפלות. ידעו לפני מי ומה הס מתפללים, והכל על מקומו יבא בשלום. היהדות תתרפא משברה, בתי הכנסיות ימלאו מתפללים באי; מקום, והס ישבעו ויתענגו מדשן מעשיהם. המחשבה והרצון כפי שהננו רואים רצויים. אולם באים החיים הגסים ומטפחים על פניהם. החיים מראים לנו, שהדת, ועוד במדד, כזו, שמנחילים אותה לבנינו, פסקה מלהיות המניע ד,!־אשי בחיי היהודים, חדלה מלהיות אותו עמוד הברזל, שאפשר לילד העברי להשען עליו ודק עליו בחיים. אם להדת ע־ך גדול בחיי עמנו, בזה לית מאן דפליג. אולם לצאת בד, לבדה ידי חובותינו לילדינו אסור, את נפשות ילדינו ואת נפש עמנו אני קובעים. אם באמת ובתמים אנו רוצים שילדינו יהיו "שלנו", שלא יצאו לרעות בשדות אחרים, אס רוצים אנו לשמר על קיומנו, על קיום עמני, לבצר את חומתנו הרוחנית, לחזק ולקשר את חיינו הפנימיים, וזאת מוכרחה להיות השאיפה היחידה, המטרה האחת בחיינו, אז אסור לנו להסתפק בד,דת לבד בתור היסוד היחידי, מחויבים אנו לתת לילדינו מזון רוחני מבריא ומספיק, מחויבים אנו להראות לבנינו את היהדות בכל רחבה והקיפה, יהדות בכל השתלשלותיה ונודה, ובתור יסוד עקי* ליהדות כזו, את התודה. בי מד, לנו אם מלמדים לילדינו את התפלות? המתפללים הם שלש פעמים כמו שהתפללו אבותינו? למד, לנו להכחיד את האמת מתחת לשוננו, בל נרמה את עצמנו, נודיע גלוי את האמת המרה: ילדינו אינם מתפללים. כי אלמלי רצו להתפלל רק פעם אחת ליום, היו מתחילים את התפלה עם עלות השחר,