Jeschurun · 1921-03-01 · Heft 3-4 (März 1921) · p. Seite 48

48 מאמר בקרת מה ש. ג מאמר בקרת♦ ספד מיצבי׳ה חלק ראשון על ירושלמי מסכת ברכות בו בספר(!) מרדוף המפרשים הקודמים ימצאו הלומדים פירוש מספיק(?) על מסכת הזאת בלי דחוקים ובמיעוט שבושים אשר חנן ד׳ אוחי משה שמעון בן לאדוני אבי המופלג ר׳ יחזקאל ז״ל בעל המחבר ספרי "הקר דעת" שני הלקים וספר "בית פגא" וספר "פרי יחזקאל" וספר ,,מטה אהרן׳, הרב לקהל היראים בפיטסכורג פלך פענסילוואניא, במדינת אמעריקא. שנת חר״פ לפ״ק. סט. לואיס. הנ״ל: חלק שני הקונים משביחים בירושלמי המפוזרים על פני הש״ם כולו, תייע״ח. הנ״ל. בעת האחרונה התחילו רבים וכן שלמים להתענין יותר ויותר בהגהת ובאור התלמוד הירושלמי שברובו עלה קמשונים ושבושים, עד כ* חכמי לב נלאו למצוא בו ידיהם ורגליהם בביאור נבין ומספיק. כי אמנם על התלמוד הירושלמי אפשר לומר דברי חזל שנאמרו על הבבלי: במחשכים הושיבני! (עיין סנהדרין ב״ד ע״א). ובכל פעם אשר יבא לידינו ספר מסוג זה, ישמח לבנו על האור שיפיץ בכמה וכמה מקומות, איש כמתנת ידו ורוח ד׳ הנוססת בו. שמחה כזו שמחתי כאשר ראיתי את הספר "משביח" הג״ל, אשר עפ״י הדברים הכתובים על השער, יכלתי לשער, בי בל הין יקר תראה עיני ותחי נפשי, אבל שפחתי היתד. לדאבוני, עדי רגע, ולמרות רצוני מרגיש אני צורך, לכתוב דברים אחדים על מהות הספר הזה ותוכנו, אעפ״י שלצערי לא אוכל לקשור כתרים בראש הרב המחבר אשר בודאי מרה ויגע הרבה יגיעות בכתיבת השפר הזה. והגה מראש צריך אני למסור מודעה ולומר, בי אין מנמתי כאן לכתוב בקרת מפורטת על הספר הזה, בי אם באתי לכתוב כזאת לא יספיקו במד. וכמה גליונות של דפוס. האמנם שהמחבר הנכבד כנראה ידיו רב לו בתורה, וגם הגאון בעל "חפץ חיים" שלח לו הסכמתו על הספר הזה. עכ״ז בבר הדברים הכתובים על שער הספר והנזכרים לעיל, מראים בי הרב המחבר הנכבד "אינו מן המדייקים בלישנייהו"." ביותר יקשה לנו, מה שהמחבר כותב בחלקו הראשון "פירוש מספיק", ובאמת אין כאן פירוש על בל המסכת אלא הערות על מקומות ידועים שבמסכת ברכות וכוי. אבל נניח את "הקטנות" הללו ונשים פנינו אל "פנים הספר,׳, ונציין רק דונסות אחדות, מהן נראה, עד כמה צדק הרב המחבר בכתבו ש״בספר הענקי " הזה עלתה בידו לכתיב "פירוש מספיק בלי דחוקים ובלי שבושים וספר מפוזר על פני הש״ם כולו בתקונים משביחים". הרב המחבר ניתן לנו פתיחה קצרה של שלשה עמידים בה יאמר, כי "לא בכהו עשה את החיל הזה ורק אך רוח ד׳ הרוצה בתחית הירושלמי הוא הוא הדובר בו ו,שא נתן לו הבנה מברק ת הנדרשת לעבודה כזאת". והולך הוא שם ונותן עצה פדגיגית ללומדי הירושלמי, בי בכל דבר הקשה להם ״אל ילכו להביט בספרים (?)