Jeschurun · 1921-03-01 · Heft 3-4 (März 1921) · p. Seite 50

r>0 מאסר יקרת נ ירד לסוף דעת הירושלמי שרצה למצוא שרון בין הת״ק ורבי חייא ולא ב" דרבי אנשי הכפרים ואנשי העיר. ודו״ק. ועיין גם בירושלמי הוצאת החכם לינץ. שם בדף ד ע״א על: וכפיו פרושות השטים אמר ר׳ איבו כד,דין נקדים היה עומד. כבר בעל הפ״מ הביא את הנירסא נקרים בם,, ועיין גם בפני משה שסובלעווי, ובערוך השלם ערך נקרים (שמקורה בפרסית) שפירשו "צורה" ו״מצבה" שעומדת בלי תנועה, ועין בפירוש החכם לונץ שם שפירש המלה הזאת עפ״י מקור;וני: vstuxopoc משרת ההיכל, הנותן לנו באור יפת על דבר• הירושלמי, אבל נשמע נא בפי הרב המהבי בספרו הנ״ל, שרצה לזכותני בפירוש הדש. ואלה דבריו: הוזי הכוכבים עומדים תמיד מביטים על הכוכבים ועל הירח ועל השמש ומראים באצבעם זד לזה את שביליהם להיכן הם פונים ואנה הם הולכים והם האנשים הללו היו נקראים נקדימים כאלו נקדו להם ובעבורם הכוכבים(!). אבל המחבר הנכבד אינו מסתפק בפירושו המוזר ע״ד השם נקדים, אלא שהוא מוסיף ללמוד עי״ז פירוש כדב־י הירושלמי שאינו הולמסכלל וכלל. כי הוא מוסיף לאמר: וזה דפריך: בשלמא מראש שנאמר ובפיו פרושות השמים היתד, בשעת התפלה שכן דרך המתפללים, אבל עתר, ככלותו להתפלל ועמד נגד העם מדוע עתה בפיו פרושות השמים וכי כד,דק נקדיב• היה עומד? אמר ר׳ אבא בר אבינא הגביה ידיו למעלה והראם כ* ידיו נקיות הן כעצם השמים לטוהר בי לא חטפו מבנין ביהמ״ק כלום. והנד, המחבר ציין כאן אי, המאמר: כד,דין נקלים כאלו נאמר בירושלמי: וכי כהדין נקדים היה עומד? אבל בכל הספרים שלפנינו נאמר רק: וכפיו פרושות אמי ר׳ א־יבו כהדין (גירסא אחרת: בגין הדין) נקדים (או נקרים) היה עומד. ונתן בזה פירוש על דברי הכתיב, ולא בלשון שאלה, ואחריו בא ר׳ אבא בר אבינא ופירש באופן אחר: כבפיים הללו שלא חטפי מבנין ביהמק״ד כלום. ואיבבה, הנני שואל את הרב המחבר, לקח לו הרשות לעקם עלינו את דבי י הירושלמי ולד,צינן בלשון שאלת, כדי לקיים את פירושו המוזר שאין לו כל יסוד? שם: תני ובלבד שלא ישוח יותר מדי אמר ר׳ ירמיה ובלחוד דלא יעבוד כהדין חרדונא. כל המפרשים האחיונים הראו בבר שחרדונא הוא בערבית או בשורסית שר" ל מין לטאה שטבעו לנענע בראשו תמיד, והמתפלל לא יעשה בן אלא שיכוף גם את גלפו, עיין נם בפירוש לונץ שם. אבל המחבר דילן כותב: ולולא דמסתפינא היית• אומר דורדונא היא מלה עברית (ציטערן) מן חרד :י הנחדד שוהה מעט. עכ״ל. ואנן מה נעני אבתרא דהאי פשטא? שם דף ט׳ ע״ב. והיו אומות העולם מונין את ישראל ואומרים ובי אפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים. ידוע בי כל המפרשים מבארים את המלה "מונין" מן "ינה" מענין הכלמה בדברים, ובן פירש גם בעל פ״ם אומרים להן ד ב ר י א ו נ א ה. ובן פירשו שאר המפרשים גם במד״ר ויקרא פ׳ כ״ז: "אומות העולם מונין להם לישראל ואומרים להם עשיתם את העגל" מלשון לא תינו עיי״ש במתניה בהונה ועוד. אבל הרב המחבר אומר: "בכל אלה אינו שוד, לי להגיד