Jeschurun · 1921-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1921) · p. Seite 5

n המצב במו שהיא אך באמרך את הדברים האלה לבך״אנודה" נאק אז ינער בך ויאמו־ לך שהאידיאולוגיה הציונית מדברת זאת מתוך גרונך; שהעתונוח העברית והיהודית, בלי• מבטאה של הציונות, הבאישה בלשוך־הרע שלה את ריח המערב בעיני המזרח, בכד לסכסך חרדים בחרדים, למען תהיה הציונות מושלת לבדה בכל כסת העבודה הלאומית ולא תמצא היהדות המסורתית(בתור עומדת ברשות עצמה ולא בתור נתק נאק) שום חלק והשסעה בה. כל מעמיק חקר בתולדות המפלגתיות שלנו יודה שיש הרבה מן האמת בתרוץ זה. אך דא עקא! לא על ת ר וצי ם מפלגה עומדת למצוא הד נאק בלבו של עם, כי אס על מעשים. לא יובל עמנו להאשים את שתי הסתדרויותיו המסורתיות, לא .את ה״אגודה" ולא את ה,מזרחי", בי חדלי מעשים הם, כי לא עשו מה שיכלו לעשות — היאשק בתור מעוט נספח לרוב מבטליו והשנית בתור זו שהורתה ולידתה לא מתוך שדרותינו הרחבות שבארצות הפוגרומים, לא יכלו לעשות יותר — אך זאת מרגיש העם: הן לא עשו מה שלא יבלו לעשות ימה שמכל• מקום דרוש להעשות! האומה והחברה פגיעתן רעה: הן שלא מלאו את חובתן למנהליהן פטורות (אם לא בדין ההסטודה לכה״ם בדין הרגע) ומנהליהן שנאנסו ולא מלאו את חובתן להן חייבים. אנסה של מפלגה עולה זדון. ולמשל: רובו של עטנו עדיין שומר תורה הוא — ומדוע אין המטבחות הראשונים הנפתחים בארץ ישראל הולכים אחר הרוב שלא להאכיל טרסה לעולי הגולה? ספני שהרוב הזה השומר חורה ומצות לא הזדרז להעלות לארצנו את באי כחו וממונו בכד להספיק לחם ומזון לבוניה הראשונים. אחרים הם שנזדרזו, בעלי דעות אחרות ובעלי מעשים אחרים. ה״מזרחי" היושב בתוך הציונות עשה את שלו: מחה וקבל הבטחה*) (ע׳ ״התור״ היוצא בירושלים נ׳ 12 ש. ז.). וה״אנודה״? ידוע ש״שערי החרוצים לא ננעלו" (בלשון הרמב״ם) נם על שאלה זו, אבל הן שערי המעשים נפיק לא ננעלו, שערי ארצנו הן גם־כן לא ננעלו כדי לעלות בה ולעשות לבנות ולנטוע — ולמה אנחנו מחשים? הועדה הציונית שבלונדון דרשה את המעשר — אבל הן התורה אשר בשמה נדגול דורשת מאתנו עוד יותר, מחיבת אותנו בחומש מנכסעו בשביל מצוה רבה זר של ישוב ארץ ישראל הבאה לידינו אחרי מאות בשנים! ולמה אנחנו מחשים? לב ההמון הגדל של יהודי התורה והמצות, החי שם במזרח, מחשד. עדיק אף הוא. רק בו הדבר תלוי ולא קם עוד מי שיעורנו. נם הוא ולא נס, ער הוא *) עם הדפסת הדבריס בא ה״מזרחי" מוורשה 3 .Nr ש. ז. ובו כפורש "שעדיין במרדם הם עומדים״ וההבטחה הרשמית שקבלו המזרחיים מאת הועד הלאומי לא העבירה ז4ל ■דעתה את ,,אחדות העבודה" בעלת המטבח.