Jeschurun · 1921-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1921) · p. Seite 16

משונה להם: "אהבה"♦ מוזר ומרוחק היה להם השם הזד■ שבותבין עליו כל בך הרבה באותם ספרים חצונים בשפת עבריייטייטש מיסודם של שמ״ר ובלאהשטיין ושנמצאים למכירה בין יושבי קרנות בשביל משרתות ועמי הארץ. לא להם היא המלה הזאת! כי למה להם בכלל לכנות שם לאת אשר הם תמיד זה לזו? למאי נפקא מינה? עדיין זכורה היא נחמה באותם המכתבים שקבלה ממנו ביטים ההם, כשהיו עוד בבחינת חתן־וכלה, כשישב הוא ולמד בקבוץ בני תורה שכעיר מולדתו וכשישבה ה י א בביתה ועזרה על יד אמה בהכנות החתונה. אלו היו מכתבים שלא היו דומים כלל למכתבי ה,,אהבה" שקבלה חנה בת ר׳ משה השוחט, חברתה מימי ילדותה, מאת החתן שלה דוד דריהבין, באותם הימים עצמם. בחשאי ובסוד גדול הראתה לה הנה את מכתביה הארוכים ההם שהריץ לה חתנה מעיר הפלך, שרובם היו שירות ותשבחות על ה״אהבה בת השמים" ומעוטם דברי ספור מנוזם על מסחרו אשר פרץ כארץ. בצדק קותה חנה שתראה לה נהמה נם את מכתביה היא מאת החתן הלמדן שלה, ליזר בן ר׳ יעקב הדיין, — אבל זה לא היה ... ראמות דבר• מכתביו של ליזר! תחלתם דברי תורה וסופם דברי תורה, מתורגמים אידית מתוך הספרים הקדושים, ותוכם רצוף מוסר של יראת שמים ויראת חטא. בושה היתה להראות לחברתה את המכתבים הללו שגם בעצמה לא הבינה אותם כראוי. ולא היה לה צר על זה, ולא התרעמה עליו על כתבו לה בבה; אדרבא, אף שלא הבינה את מכתביו של ליזר — או משום שלא הבינה אותם — הכירה מתוכם את כל הגדולה והחשיבות שחתנה מצטיין בהן לעומת אחרים מבני גילו. ולמודה היתד. לענות ער מכתביו בנוסח מעין זה: "מכתבך היקר קבלתי. קראתי בו פעמים ושלש ועוד אשוב לקרוא בו עמך יהד כאשר תהיה כבר אצלנו, ואז תבאר לי היטב גם כל אותן המקומות שעכשיו לבדי לא ירדתי לסוף דעתם. מי יתן לי כנפי נשר להביא ככר אותך עליהן הנה למען תוכל לספר לי הרבה הרכה מכל מה שאתה יודע ומכל מה שאתה מבין, כאשר תכתוב לי תמיד בעצמך, כי היהדות ויראת שמים רחבות מני ים״... והוא לעומתה אז עונה וכותב: "להכלה נאה וחסודה הב׳ הצנועה ושולמית מנב״ת מרת נחמה שתחי׳ שלום וכסי׳ ם! מכתבך היקר נבון הגיעני וב״ה שמצאני בקו החיים והשלום, כן יתן ד׳ לשמוע ממך תמיד. אין אומר ואין דברים בפי עטי הדל להביע בהם את גודל שמחתי בדבריך הטובים. הכרת מכתבך ענתה בך כי בת ישראל כשרה את ובי לבך יודע להלוך נגד החיים. טוב לי תורת פי עטך מאלפי זהב וכסף. איתא בגמרא שאם אדם זוכה נעשה לו עזר, ואם לא נעשה כנגדו. בך, נחמה׳ל היקרה, אמצא בעהי״ת עזר גדול לישב על התורה ועל העבודה. למה לנו לדאוג לחיי שעה, כגון לחם לאכול ובגד ללבוש לימים הרחוקים, בשעה שיש לנו חיי עולם, היא התורה הקדושה שאשב ואהגה בה גם אחר החתונה במו עכשו ושגם לך יהיה חלק גדול במתן שכרה, כי היא חיינו ואורך ימינו ובה נהגה יומם ולילה״- וכך היה הולך ומוסיף לה פסוקים ושברי פסוקים מתורגמים בצורתם ללשון אידית המדוברת, והיא היתד, קוראה בהם וחוזרת וקוראה, ומוצאה בדם בכל פעם טעם חדש. מי