Jeschurun · 1921-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1921) · p. Seite 23

בג חידושים והערות 23 דרש׳יי לשיטתו דס׳יל דאף אי איכא ס׳ יש לספוקי אי יהיב טעמא או לא, רק כיון דטעם כעיקר לאו דאורייתא יש להקל בם/ אך הא תינח כחולין אבל כקדשים דמעת בעיקר דאורייתא וס״ל לרש״י דגם במינו טעם כעיקר דאורייתא בנוונא דאי שלא במינו היה יהיב טעמא, וא״כ הדין היה דאסור אף כסי מספק, ואין להתיר במינו רק בגוונא דבודאי בשלא במינו לא יהיב טעמא כגון כמאה וחד דליבא דיהיב טעמא כולי האי לפירש״י לקמן צ״ט ע״ב או במאתים דאף ציר דטעמא הזק לא יהיב טעמא, איל בס׳ וק׳ דאיכא ספק היה לנו לאסור בקדשים דט״ב דאורייתא, וע״ב אפר התנא זה היתר הבא מכלל איסר אבל חולין ט״ב לאו דאורייתא ובטל בס׳ אפילו בספק אי יהיב טעמא וא״ש הכל. כ״ד. שאלה. לפרש דברי י״מ שבתום׳ תענית ב׳ ע״א ד׳יה ונעתרות, תשובה. דברי יש מפרשים אלו אין להם פירוש בלא הגהה, וכן צ״ל: ונעתרות נשיקות שונא פי׳ דכששונאים עושים שלום זה לזה השלום והפשרה שביניהם אינה מ ק ו י י מ ת והיינו נעתרות נשיקות שונא כלומר נשיקות שונא נח תרו ת. ע״ב. ועי סנהדרין ק״נ ע״א ויעתר לו ויחתר לו מבעי׳ לי׳ (וע׳ מ׳יר פ׳ ואתחנן) ומוכה משם דע׳ וח׳ מתחלפין, ונחתיות היינו שהם נשברות ואינן מקדימות. ודברי התום׳ לפ״ז פשוטים. בה. שאלה. רש״י חולין קי״א ע״ב דיה נ״ט בד נ״ט. לא הבינותי דבריו שכתב שם ח״ל: דנ״ט ראשון הוי כבשר גמור אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא ע״י נ״ט ואינה כבשר, עב״ל. — כי תורה היא וללמוד אני צריך. תשובה. בדק לן מר ע״ד פירש״י הנ״ל שסופו נראה כסות־ לתחלתו. אמת שחסר בערך שיטה שלמה בדברי רש״• והסורי פחסרא והכי קתני: "אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא ע״י נ׳יט [לכך אינה חוזרת ואוסרת הדגים משום נתינת טעם דהנך דגים הם נתינת טעם בר נתינת טעם] ואינה כבשר׳. עכ״ל. מה שהוספתי בשני חצאי מרובע נשמט מהדפוס ב* המדפיס שכח להדפיס מן "נותן טעם" עד "נתינת טעם". ועיין ברש״י שברי״ף ובי״ן ותמצא שכן צריך להגיה, והכל על מקומו יבוא בשלום. r