Jeschurun · 1920-11-01 · Heft 11-12 (November 1920) · p. Seite 129

129 קבט סדר גטע״י ש ל« וו ל ק ב ל n< מעשה הנם, בנדון שלפנינו לא ראינו צורך בדבר רכל החרדה הזאת שלא יביא הבעל ויערער והייני דוקא אם הגט ניתן ע״ם ישמר הרשאה שאז יש במה דרכים לערער מ; הדין, אבל נט זה שלא פמבנו ע יש כתב רק הבל ע״ש עדים א״כ אין מקום לכל מה שנזכר בט־ר, ואם האישה תרצה להנשא תודיע לב״ד ויודיעו בכתב שנתגרשה הדין דבלא״ה אין המנהג במדינות אלו למסור מעישה ב״ד כיד אשד, מפני פדר שלישי, כמה חששות. הסדרים אשד סדרנו עד הנה הם כשהשליח והזדים לשנינו והנתינה היא באותו ב׳יד שסדרו סדר השליחות אבל אס הנתינה במקום אהד ואין ישם עדים להעיד בע״ש רק צריך לרון ע־, פ שטי הרשאה הוא הנדון הנזכר בטור ובמקום עגון דלא סגי בלא״ה הב״ד נזקקין לזה ונמו שביארת' ׳שהגדולים עשו מעשה להתיר ע״י ש״ק ובלבד שיהא ב״ד מומחה ובקי בגפין. ואע״ג *שכתבתי דהיכא דאין מכירין את השליח אין תקנה ט״מ אפישר שיודיעו להבייד בכתב מיוחד שם הישליח בכנוייו ומקום דירתו ולידתו וסימני גופו וכדומה והכתב הזה לא ימסרו להימליה אלא ישלהוהו להב״ד בפ״ע ואם ימצאו כל הסימנין מסכימים יכילין לסמוך במקום עגון. וכדי להתלמד נכתוב הסדר הנכון היאך יתנהגו לפי ’שהטור קיצר כזה ביותר. א) יתועדו ב, ד הבשר לד״ט [העדה: ביד הכשר בכל דיני חליצה ולא יהו קרובים לשליח... כלבו] ולא יהיה בהם שום קורבה בעורם ולא עס הבעל והאשה והשליח והערים. ב) לא יהיו ב״ד של הנתינה קרובים לדייני הקיום וכמ״ש לעיל מילהא בטעפא דהכא לכ״ע בעינן בי-יד ממש. ג) לא יהא אחד מהם בעל מים כמ״ש בסדר מהר״ם גבי נתינת הגט עי י שליח להולכה דהרשאה אינה מעכבת מדינא וכ״ש הבא. ד) הב״ד צריך שיכירו חתימת דייני ־הנפק ולא סגי במה •שמכירין חתימת עידי ההרשאה דאע״ג דחתיטתס היא אמת מ״ט מאן יימר שנעשה הכל כרונן אבל אם מכירין חתימות הדיינים מסתמא נעשה הבל בפניהם ■כדין. ה) אחר *שנכתב ה:ט ונחתם כדינו ישלחו הב״ד אחר הבעל והשליח,. והבד ישבו והבעל והשליח יעמדו לפניהם. •י) הב״ד יהרהרו בחישובה גם יאמרו כן להשליח שיהרהר תשובה בלבו. ז) יאמר הרב אל השליח: ״מה אתה רוצה״ וישיב: באתי הנה בשליחות האשד. פב״ם שעשתה אותי שליח בעדים לקבל לה נטה מיד בעלה פב״ם ויש לי הרשאה מקוימת. ח) יקח הב״ד מידו את הרשאה ויעיינו בה היטב אם היא נכתבת כדין וכבר ביארנו לעיל היאך כותבין ההרשאה וגם יעיינו בהגפק אם הוא נכתב כדינו ואם הוא סמוך ממש לחתימת העדים. ט) אחר שדקדקו ומצאו ההרשאה וההנפק הכל כהוגן יקרא הרב לבדו את ההרשאה בקול רם, ויקרא נס חתימת העדים וגם את ההנפק. י) יודיעו הב״ד להבעל ולכל העומדים שם. שהם מכירים היטב חתימות דייני הקיום ושכל ענין ההרשאה נעשה כדין. יא) יזהיר את הישליח והבעל שלא ישיבו הן הן או לאו לאו. יב) הרב ישאל את השליח אם הוא מביר שזה הבעל פב״ם הוא בעלה של האשד. פב״ם ואם אינו מכירו יעידו עדים בפניו. יג) הרב