Jeschurun · 1920-11-01 · Heft 11-12 (November 1920) · p. Seite 130

180 סדי ג מ ע"* שליח לקבלח. קל יאמר■ אל השליח: "אתה פב״ם נתמנית מן האשה פב״ם שד\א אשת סב״ם לקבל גטה בשבילה מיד בעלה". הן. "היו עדים בדבר כשעשתה אותך ש״ק". הן. "איזה לשו; אמרר. לך כשמנתה אותך ש,:ק". ויאמר הלשון כמו שכתוב בהרשאה. יד) הרב יאמר אל הבעל: "שמעת את דברי השליה שהוא נתמנה בעדים מאשתך פב״ם להיות ש״ק". הן. "מצה אתה שהשליה הזה יקבל גטה". הן. פיו) אח״כ יחזור לסעיף ח׳ שבסדר שני לעיל ומשם ואילך עד גמירא. ואחר שנגמרה הנתינה כראוי יעשי להם ב״ד העתק מכל הנעשה בפניהם ויהיה בידם למשמרת כדי שאם האשד, תרצה להנשא שיוכלו להעיד בדבר. אבל אין צורך לנוסח הכתוב בטור לפי שאין אנו נוהגין למסור כתב ביד האשה. אך אם ירצו לעשות שטר הודאה חתום בחתימת ירי הבעל כדי שלא יהא לו מקום לערער אין הפסד בדבר וככר מוזכר נוסה אהד בטיר אך הנוסח שם עשוי אם יכתוב הבעל הודאתו תחת שטר הדיינים וע״ם מנהגנו שאין הב״ד כותבין שום דבר על כן צריך לכתוב שטר הודאה על דרך זה: מודה אני התום מטה פב״ם '(כמו שכתיב בגט) שגירשתי אשתי פב״ם על ידי שמסרתי גט כריתות ביד פב״פ שנעשה שליה בעדים מאשתי פב״ם לקכל לה נטה מידי וכך אמרתי לו בשעה שנתתי הגט בידו אחה פב״ם התקבל גט זה לאשתי םב״פ ותזכה לה בו ובגט זה תהי מגורשת ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם והשליח הנזכר קבל הגט בשבילה כדין וכל זה נעשה בטתא פ׳ ביום ם׳ (הכל כמו שכתיב בגט) במותב תלתא בי דינא דודו כחדא שהס הדיין פלוני ופלוני ופלוני ונעשה הכל בביטול מודעי ובלי שום תנאי וחתימת ידי תעיד עלי כמאה עדים שלא יהא לי שום פתחון פה לפקפק ולערער על גירושין אלו והכל שריר וקים. פב״ם המכונה וכר. הב״ד יצניעו אצלם שטר זה ולא יתנוהו להאשה. תקוני טעות במאמר זה בחוברת הקודמת: צד שורה י״ד מלמעלה צ״ל לא נמצאו בגי תורה. צר ק״ב שורה י׳יב צ״ל כמי אשר נעשה בפנינו. שם שורה נ׳ מלמטה צ״ל לקבלה. צד ק״ג שורה י״ב מלמעלה צ״ל אני מתרצה. העורך: ד״ר ש. גרינברג. המו״ל: ד־׳ר י. ו ו א ה ל ג מ ו מ. דפוס ח. א י צ ק ו ב ס ק י, ברלין.