Jeschurun · 1920-11-01 · Heft 11-12 (November 1920) · p. Seite 118

קיח 11s הערות להערות. בכיס יין לנזיר והותספהא התהילה בלא יושיט אבר מן ההי לבן נח — ולדעת' שפיר שר׳ נתן ובעל האיבעיא ידעי וראו את התוספתא כהוי־תה וצורת־ ובזה נחלקו הסוניות אס ר׳ נתן דוקא אלא יושיט או אבל הני שהביאה התוספתא קאמר שהס משום לפני עור לא תתן מכשול. — ואסיים במה שאמרתי היום בשיעור דיומא שאמרו בגט כר״ה כ״ט: ובסוכה ט״ג. ובמגלה ד׳. בהך דרבה דשמא יעבירנו ד׳ אמות בר״ד. והיינו טעמא דשופר ודלולב ורמגלה — דהנה בירושלמי ליתא הך דרבה ובשופר איתא שם בהדיא דמעמא טדינא ולא מגזירה דרבה וכן בלולב ויש לומר דבבבלי אמרו כן לדייק דלא כהירושלמי והיינו טעמא דשופר והיינו יכולים לומר דטעמא דרבה הוא רק במגלה הלכך אמרו שם במגלה שלא בלבד במגלה הטעם כן כי אס נס בשופר ובלולב — וכיון דבאמרו כן במגלה אמרו גם בר״ה ובסוכה והיינו טעמא ודו״ק. — מרדכי הלוי הוחמץ. עוד הערה קטנה בדבר אדמו״ר הנאון דצ״ה נ״י מה שכתב על הגוטאבטען של הגאון רע״א זצ״ל. ובאמת חרות קצת יצרא הקרא הגאון רעיא הך תקנה דעץ קט; דכעיף 3יח ובפרט מאחר שהוא בעצמו הזביר סעיף זה בצד 34. אמנם לפע״ד יש מקומ לומר מה שכתוב בחובית א׳ צד 37 משמעותו לא שתקן רע׳־א צנוי־וח של עץ בעד המקות אלא שהשתמש בצנורות של עץ מהוואסערלייטונג כאשר היו מוכנים שס בעיר פוזנא והאבצוגזרעהרען אשר עשה בעצמו י״ל שעשאן ממתנות כאשר כתוב בצד 34 והכל עולה ברוב. רע׳ עיר מה שכתוב בצד 3$ אות ג׳ והוא מכוון למה שכתוב בצד 34 וגם מה שכתוב בצד 36 אות א׳ מפני שמזכיר ומוסיף המלות "ו ו ענן ניבט אינניגזט פערבונדענע רעהרען" ומכוון - למה שגזבר לעיל. הרב י. וויינברג. אחד־העם בחור דוגודדעות ומורד־ררך. אין היהדות המסורתית יכולה לעכור בשתיקה על איש הוגה־־דעות מטפוסו של אחד־העם. זה האת־ון אינו הוגה־דעות בלבד, אלא גם סיפר בעל־טעם, מדריך פוליטי וטהנך לאומי. ולא עוד, אלא שהלק מצעירי״־ישראל מכיט עליו כעל טורה־־ דרך. כמו כן רבים הם אנשים מישראל האומרים, כי יהדותם ולאומיותם מאחד־העם באו להם. עיבדה זו כשהיא לעצמה אומרת הרבה ומחיבת אף אותנו, החרדים ובעלי־ המסורת, לקבע את יחסנו אנו אל אישיותו של אזזד־העם והשקפת*עולמו. בתור מופי־כח היהדות הספרתית, יפי־־בח אהד ואין שני לו, נמצא ענין בכל הנעשה בבית• ישראל ונדרוש אל רחשי הלב העברי. אזנינו קשובות אל כל המדובר בסוד איזו מפלגה יהודית שהיא ועינינו צופיות אל הליכותיה. ברגל המפלגה בל נדגל, ומשום