Jeschurun · 1920-11-01 · Heft 11-12 (November 1920) · p. Seite 111

המרבז הממלמל 111 ידא של תורה ויהדות בעל ערך רב וברכה מרובה, גם המדינה הזאת שתתה קבעת כוס התרעלה, ותתפוצץ לרסיסים. חלק גדול ממנה נטפל על רומניא, חלק על סרביא וחלק מסוים על מדינת ביהם, ארצות העניות בתורה וביהדות, והמזור הזה גרם ג״ב לבטולה של תורה והריסת מרכז של יהדות. וכשאנחנו מביאים בחשבון את השתנות מצבם המדיני של אלה מאחינו שנשארו במדינת הונגריא גופא — בהונגריא המצערה שיש בה עדיין קרוב לארבע מאות אלף נפש מישראל — כשאנחנו מביטים על רוע המצב שנמצאים הם בו בעת, מצב שיגרום בודאי לבטול התורה, הרי אנו עומדים ממש בנואשים, נדהמים ונבוכים, נפעמים מן הצרה הגדולה שבאה עלינו, צרה, שאת תוצאותיה אי אפשר עדיין לשער אפילו במקצת דמקצת. כן, בטול המרמים הרוחניים הנזכרים הוא האסון הכי גדול אשר קרה אותנו בימינו אלה! בעמדנו כעת שקועים בין הצרות, בלחמנו עם הגלים המתנשאים לעומת אניתנו מכל צד, גלים עכורים ושחורים, השואפים לבלענו ולשים קץ לחיינו, לבנו רועד בקרבנו, והנני נרעשים ובאוכרי עצות. אכל ככני אותם המרכזים הרוחניים הנחרביס לעינינו, מנקרת במוחנו.השאלה הגדולה והמרה: מרכזנו הריחני הגלותי, זד, מעין חיינו, טל תחיתנו, מד, תהא עליו? האמנם אפשר הדבר כי יפסק לגמרי ויחרב? האם בימינו יהיה הדבר הזה, כי השלשלת הארובה של דורות אין מספר, תנתק ותתפרק לפרקים של חוליות, לטבעות טבעות, העלולות להאבד? ותורה, תרבות ישראל, היי ישראל ותקוות ישראל טי יגן עליהן? או נקוה, שלעינינו ובימינו יתרקם עוד הפעם החזיון הנפלא של: ״ובא השמש — וזרח השמש"? נחרב המרכז הרוחני כאן, מקום יועד לו בארץ אחרת, אעפ״י שאת תהומי הארץ הנפלאה ההיא אין אנו מכירים ורואים לע״ע? או אולי — כולי האי ואולי! — צדקו אלה מן העסקנים והסופרים שבדור האחרון, אשד דברו, כתבו והטיפו, דרשו ועסקו בשאלת יצירת מרכז רוחני חדש בארץ שהיתר, לפנים מקום חיותו של מרכזנו הרוחני'לאומי־מדיני העתיק? אולי צדקו אלה, שנבאו ולא ידעו מה נבאו, כי קיובה העת שהתורה תשוב לציון למקום מקור מחצבתה? כי קרובה העת שמרכז הרוח העבר', הרוח המסורתי, הטהור והקדוש — לא זה שבעלי בת ידועה מתאמצים להכניסו כצלם בהיכל — יעתק שנית אל הארץ הקדושה שבה עמדה ערש ילדותו? כי קרובה העת שמרכזנו הרוחני יצא סוף כל סוף מדירות הארעי ויכנס לחיים חדשים כדירת הקבע המיועדת לו מימי קדם? הוי, מי יחוש, טי יגיד עתידות?-