Jeschurun · 1920-11-01 · Heft 11-12 (November 1920) · p. Seite 581

Beiträge zur Bibelexegese. £81 Ebenso auch Hl. 1,5: & & מחורה אד ונאוה b b כאהלי קדר כיריעות ׳!זליפה wo sich, wie man leicht sieht, כאהל' קדר auf ׳*חורה bezieht, כיריעות עלמה auf ונאוה. So bezieht auch Wynkoop1) in Joel 1, llf. a a (11) הובישו אברים הילילו כרמים b b על חטה ועל שעורה. . . (12) הגפן הובישה das . . . על חטה auf אכרים (Landmänner), das . . .הגפן auf כרמים (Weingärtner) Als weitere Beispiele seien hier noch angeführt Jes. 34, 6, wo sich מדם כרים עתודיס auf מלאה מדם bezieht, מחלב בליות אלים auf הדשנה מחלב. Jonah, 3, 7. wo deutlich אל יטעמו מאומה auf האדם bezieht, אל ירעו auf . . . והבהמה. Vgl. auch רד׳ ק zu Jos. 6,1: ויריחו סגרת ומסגרת מפני בגי ישראל אץ יוצא ואין בא סגרת אנשיה בתוכה שלא יצא אדם מן העיד ומסגרת שלא יכנס אדם בתוכה ופירושו בסוסו אין יוצא ואין בא. Die psychologische Erklärung dieser Aufzählungsform dürfte m. E. darin bestehen, dass der Darsteller — ähnlich wie in der eingangs angeführten Erklärung Königs für den Chiasmus — bei dem einmal aufgezäblten Satzteile yerharrt. So stellt er sogleich neben das erste Glied der ersten Aufzählung das entsprechende aus der zweiten, um dann bei den zweiten Gliedern der beiden Aufzählungen ebenso zu verfahren2). 1I פירוש מדעי ח׳ תרי עשר Kiew 1906. ג) Es sei hier auch auf das 67. Besponsum der Responsensammiung R. Mosche Sofer’s ז״ל zu Orach chaiim (שו״ת דד׳ס חלק א״ח סי' ס״ז) bezüglich der Textierung im bekannten Sabbathausgang — פזמון verwiesen, wo sich der Verfasser für den Text: כספנו הרענו ירכה כחול ובכוכבים בלילה (gegen die La. . . זרענו וכשפנו) entscheidet, mit der Begründung, dass dann sich כחול auf כספנו beziehe, und . . . ובכוכבים auf זרענו, da sich als Vergleich für eine grosse Menge Silbers niemals כוכבים, wohl aber עפר und הול linde, der Vergleich der Menge der Israeliten mit חול aber von den Weisen in üblem Sinne gedeutet wird. (In dem bekannten: .(כשהן יורדין יורדין עד לעפר וכשהן עולין עולין עד הכוכבים •35• ־*