Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1920-09-01 · Heft 9-10 (September 1920) · p. Seite 92

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
7 (1920)
Issue
Heft 9-10 (September 1920)
Date
1920-09-01
Page
Seite 92 (sequence 14)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
64% known words query
IRI
…/2292929-2292996--04538-2297820
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

92 החסידות ותקופותיה. צב (לרעי א. יחודה ארליך.) החסידות ותהופותיה י אהרן ז. וינטרוב. (לחקר תולדות החסידות והתפתחותה) מבוא. כמעט אין תקופה ותסיסה בישראל שנשפך עבורה רב דיו כעל אותה התנועה ועולם המחשבות המעורפלים בערפלי מסתורין וסודות, היא החסידות. הרבה מאמרים וגם ספרים שלמים נכתבו כבר אדות הסבות שגרמו להתפתחותה של תסיסה זו, על דבר אישיותם של מחוקקיה וגם אדות פעולותיה. אכל מעט מאד נטפל בעצם החסידות1). אין בדעתי כלל להרחיב פח את דעותי אדות החסידות והויתה, שצריך אולי לספר רב הכמות, חפצי רק לאסף חומר מה שיסתגל ויוכשר אולי בעת מן העתים למאמר יותר מפרט. כראשית, עלי להבדיל בין החסידות ובין אותה התורה שנעשתה לא בצדק לאמה הרוחנית של זי. יודעים אנו את קורות המסתורין העברי, הקבלה. אין זאת תורה יונית או פרסית כדעת הבקרת החיצונית. הקבלה היא גם כן חלק ספרות ישראל בדפוס יצורים מיוחדים, שאין המקום בכאן להאריך אדות השתלשלותם במובן ההיסטורי והפילוסופי. והמסתכל בעינא פקיחא רואה שבתקופה שבה משלו, תורת הרבנות בכל תוקפה מצד אחד, והפילוסופיה היונית־ערבית היבשה מצד השני, בקשה לה הנפש אפשרות להביע את התלהבותה ולקחה לזה תורת הקבלה. אם לא נעשתה השטה הזאת לשטר, ותסיסה עממית היה רק זה תודה למה שניצרד. בידי מלומדי האומה ומתחלה נכנסו בה יסודות ושרשים מופלאים מדי. אחרי תקופתה הראשונה הפוריה עברה וקבלה צורת הקבלה המעשיית ונטס־ה כבר בכל לידי המובחרים שבעם, ל״מקובלים". נעביר עתה קו ארוך עד התקופה שבה נוצרה החסידות. הממשלה הרוחנית של יהודי־המזרח היא בידי רועיו הרבנים העוסקים בדקה מן הדקר, מה לאסור ומה להתיר אליבא דדינא מצד אחד, ובידי "המקובלים" העוסקים בקבלה מעשיית, בצרופי אותיות ושמות הקודש מצד השני. התנאים, תנאי החיים, נשתנו שינוי עיקרי. היהודים בגלילות ידועות מזרח־אירופה, בני בניהם של האשכנזים יושבים פה במספרים גדולים. אין כלם עוסקים בתורה, להיפוך רב העם עוסק בחיי שעה, במסחר קטנטן ומלאכה, בחכירת בתי מרזח וסרסרות, ועבודתם היחידה *) לתשומת לב יתרה ראויה ועקרת של מבקר אהד שהראה לנו לדעת שמכין הוא ומרגיש את ההסידות בכל נפשו ומאדו, הוא ניהו החכם ד״ר ש. א. הורודצקי. אחריו להזכיר את המשורר־החוקר ד״ר מ. י. ברדיצבפקי. לפי דעתו של זה האחרון "היצירה היותר גדולה שיצר עם ישראל בגלותו היא החסידות".

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.