Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 7 (1920)
- Issue
- Heft 7-8 (Juli 1920)
- Date
- 1920-07-01
- Page
- Seite 78 (sequence 19)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/2292929-2292996--04442-2297724- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
78 חידושים והערות. עה תשובה. תיוהא קא הזינא הנא ברש*י והעיקר כמו שפירש״י בחולין קל״א ע״ב וז״ל מזבח כמשמעו על מי שעבד בטומאה במזבח בלא חיוב מקדש ובר דעבד בלא שהיה וכוי עכ״ל הרי לך דגבי מזבח מיידי דעבד בלא שהיה וכנון שהסך בצינורא כדאיתא בשבועות דף י־ז, וכן כתבו התום׳ כאן. ודל דיש כאן חסרון ברש״י וכצ-ל: על טומאה שאירעה לאדם במובח [ועבה יכפר אלו העזרות כגון שנטמא בעזרה] ושהה כדי השתחויה וכר עכ״ל. ופליאה גדולה שגם בשבועות י״ג ע״ב יש טעות סופר ברש״י, דשם איתא: זה מזבח, מזבח הזהב אם הקטיר קטרת ובשהייה עכ״ל, וזה טעות ודאי דהא בהקטיר קטרת דעבד עבודה לא בעי שהייה דאם־לו הפך בצינורא חייב, אלא ודאי דהוא ט״ס והאי ובשהייה צריך להיות בדבור שלפני זה דכתב זה היכל אם נטמא בהיכל ובשהייה. ואפשר דגם כאן האי ושהה כדי השתחויה צ״ל בדביר שלפני זה שכתב זה היכל, על טימאה שאירעה בהיכל ושהה כדי השתחויה וכר ועיין נם בתוס׳ ישנים כאן. י״ז. שאלה. יומא ט־׳ו ע״ב ברש״י ד־ה ברישא בהאי פגע וכר הדרום שהוא פניו של מזבח בפתח כניסת הבית עכ״ל. מאי "פניו של מזבח בפתח כניסת הבית*? וראיתי מי שפרש דברים אלו בדוחק, אך אין דעתי נוחה בפירוש זה. תשובה. דברי רש״י ז״ל עניים במקום זד, ועשירים במקום אחר. וכאן יש ט״ס קטן ותחת ,,בפתח" צ״ל .כפתח". ודברי רש׳" מפורשין ברש״י ברבות ל״ה ע״ב דאיתא שם: אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית, ופירש״י: פני הבית, פתח כניס־ ויציאה עכ״ל. הרי דפתח כניסת הבית נקרא פני הבית וזד, שפירש״י ביומא: הדרום שהיא פניו של מזבח כפתח כניסת הבית, פי׳ כמו שפתח כניסת הבית נקיא פני הבית כמו כן הדרום ששם נכנסין למזבח הוא פני המזבח, וזה פשוט. י׳יח. שאלה. כתב הרא״ש ב״ק פרק המניה סי׳ י*ד הלכה כר״ע (יוחלט השור). וכתב עלה בהגה׳ אש־רי וז״ל: ואפילו קודם גבייה מכרן הקדשו מוקדש ולא לגמרי וכר וזה תמוה דהא לד״ע דאמר יוחלט הישיר לגמרי קדוש מדינא כדאיתא בגמרא ל״ג ע*ב. תשובה. דברי הנה׳ אלו מקורן בא״ז כמ״ש בסוף. ועכשיו שזכינו לספר אור זרוע נבין שט״ס נזדקר בדברי הנה׳ אלו. ויען שאין הא״ז מצו* ביד כל נעתיק כאן מה שצריך לעניננו. ז״ל הא״ז ב״ק פ״נ סי׳ קס״ח: והלכה כר״ע וכר׳ ואם הקדישו ניזוק הוי קדוש אפילו קודם גבייה, וה״ה אם ההדישו מזיק הו• קדוש אפילו לר״ע וכו׳ משום דר׳ אבהו ולאו קדוש ממש לפדותו בשוויו אלא ליתן דבר מועט בפדיונו עכ״ל הרי ברור שכצ״ל בהנה׳ אשירי: הקדישו מזיק קדוש ולא לגמרי וכו׳. ואפשר שהיה כתוב בהגה׳: הקדישו מז׳ קדוש, ונתחלף הז׳ ביי ותחת מז׳ קדוש כתב המעתיק: מוקדש, וע״י זה נשמט תיבת "מזיק".