Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1920-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1920) · p. Seite 75

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
7 (1920)
Issue
Heft 7-8 (Juli 1920)
Date
1920-07-01
Page
Seite 75 (sequence 13)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
70% known words query
IRI
…/2292929-2292996--04439-2297719
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

עדי סמבע הברכות. 75 ,,משום דטיחזי כמאן דסגיד לקשתא" (ברכות דף נ״ט) ובטקום זה הנהיגו ברכה. באופן זה נשתלשלה בדורות האחרונים במקום תפלה ונפילה על אפים שהיה נהוג בדורות הראשונים ברכה מעין המאורע. ולפי״ז אנו מוצאים מקור גדול בכה״ק ליסוד הברכות בכל אופני המטבעות שמנינו לעיל: לאחדים מהן אנו מוצאים רמז לברכה גופא ולאחדים רמזים המוכיחים על מושג הברכה, שמתהלה היתד, מעין תפלה הפשית ואח״ב נשתלשלה בתמונת כטבע של ברכה קצרה וקבועה. עוד זאת אנו מוצאים, שהברכות שנאמרו בכה״ק בתקופה הקדומה הן בבחינת נסתר להקב״ה, כמו "ברוך אל עליון" (בראשית י׳־ח י׳) "ברוך ה׳ אשר הצילי׳ (שמות י״ד, כ׳) ורק בתקופה האחרונה■ כשמטבע הברכה כבר הגיעה לשלמות צורתה, אנו מוצאים ברכה בתמונת נוכח והוא בדה״י א׳ כ״ט, בנוסח "ברוך אתה ה׳ אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם", ואף שברכה זו שומה בפי דוד אבל לא מצעו נוסח כזה בזמן קדום. בנוסח זה יש לראות התפתחות ידועה במטבע הברכות, שבראשונה היה בזה מעין הטחת דברים כלפי מעלת לברך בדרך נוכח. נוסח זה שבדה״י הוא כמעט דומה לנוסח הברכות שלנו שאבינו מגדיר למובן מלך ואבינו מעולם ועד עולם, היינו מנהיג העולם, הוא כמו מלך העולם; נוסח זה, היינו: ברוך אתה ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם הוא נוסח הברכות הקדום שהיה נהוג במקדש, כדאיתא במס׳ תענית דף ט״ז ע״ב: במקדש מהו אומר: ברוך ה, אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, ונזכר נוסח זה נם בנחמיה ט "קומו ברכו את ה׳ אלהיכס מן העולם ועד העולם", אלא שאח״כ נתקצר הנוסח הזה במטבע הברכות שבנבולין. *) *) במשנה אמרו (ברבות פ״א מ״א) כל הותמי ברבות שבמקדש היו אומרים עד העולם משקלקלו ה מ י נ י ן ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהא אומרים מן העולם ועד העולם. לכאורה שהבונה על מקדש ראשון ששם היו אומרים פן העולם. לפי שבעזרא אנו מוצאים כבר הנוסח מן העולם ועד העולם, וקשה הלא בימי עזרא עדין לא היו המינין וכיצד אפשר שתקנו בשבילם נופח זה? ונראה לומר שבאמת הכוונה על מקדש שני. והיינו שמתחלה תקנו גם במקדש הנוסח הקצר וממנו נתקבל הנופח הזה בגבולין ואח״כ חזרו והנהיגו במקדש הנוסח הקדום. היינו מן העולם ועד העולם. משום קלקול המינין, ובגבולין נשאר הנוסח פן העולם לבד. וזהו מתאים בכלל להנחתנו. שהברכות נתקצרו מהתפילות של התקופה הקדומה. היינו שבתקופה הקדומה היה ב״א מתפלל תפלות חפשיות היוצאות מן הלב ובהמשך הזמן כשעשו להן נוסח קבוע נצטמצמו במטבע של ברבות קצרות.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.