Jeschurun · 1920-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1920) · p. Seite 73

עג הברכות. 73 מנבע הבורא את הטבע; במקום שעובד האלילים אומר, למשל, ברוך אליל הרעם, ברוך אליל השמש, או שמתפלל להברק והרעם עצמו שלא יזיקנו, אומר היהודי כשהוא נרגש מפחד ברוך מלך העולם שבחו וגבורתו מלא עולם וכמו שדרשו: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שני והי עשה שיראו מלפניו (ברכות נ״ט ע־א) וכשהוא נהנה אומר: ברוך מלך העולם שהכל נהיה בדברו וכיוצא בזה. נמצא אנו מוצאים תהום עמוקה בין מטבע הברכות שלנו ובין מטבע הברכות של האומות, הרחוקה זי מזו כעצם עבודת האלילים מעבודת האלהים בורא כל העולם. ולכשנמצא לומר עיקר מטבע הברכות שלנו שמסרו לנו חז״ל מתחלק ג״ב לשלש חלוקות הנייל, היינו: ברכת ה נייד,, שעל ידה מבטא האדם את תודתו ליוצר בראשית על כל מה שברא לההיות בהם נפש כל חי, כדי להנאות בהן את הב־יות; ברכת הפחד, כגון על הרעמים, עלהזווקין, ועל ד,זועוח והברקים, שעל •דה האדם מבטא את בטול ישותו ומציאותו לפני ממציא כל הנמצאים; וברכת ההודיה"־), כשפנש אדם באחד ממחזות הטבע המעוררים בו התפעלות הנפש, כגון הרואה את הים הגדול, הרים וגבעות, מדבריות או מקום שנתקדש בקדושה עפ״י סיבה טבעית או נסית, כיוצא בו כששמע שמועד, טובה או רעה המעוררת בו התפעלות וכדומה מרגשות כאלו הן בכלל ברכת ההודיה, שעל ידה האדם נותן הודיה ושבח לאל בורא עולם על מחזות הטבע הללו ועל המקרים הנסיים שנולדו בכחו וגבורתו של מלך העולם. לומר לך שלא המקרה ולא המקום גורם, אלא ממציא המקרה ובורא המקום גורם, שאין כל כח בטבע חוק מבחו וגבורתו של מלך העולם. זה עיקר כוונת מטבע הברכות שיסדו חז״ל, שבכללן אתה מוצא השקפת היהדות על העולם ועל החיים, כדי לחנך בלב היהודי תדיר את האמונה כממציא כל הכחות, בורא בל הברואים בניגוד לעמי האלילים, המכחישים כח הפמליה של מעלה ומאמינים בבחות הטבע. ב. בפי היוצא מדברנו בפרק הקודם, שמהות הברכות עצמה טבעית היא בלב האדם צריכים אנו בע״כ לבקש רשומן של הברכות בזמן הקדמון אצלנו. ואעפ״י שלפי המקובל בא לנו מטבע הברכות מימות אכנה״ג (ברכות ל״ג) אבל רישומן ניכר עוד מתקלפת בה״ק, אלא שבזמן ד,קידם לא היה להן עדין להברכות נוסח קבוע וצביון מיוחד. נשתדל להביא בכאן שרטוטים אחדים מכד,"ק המוכיחים על רושמי הברכות עוד בזמן קדום מאד: בתורה אנו מוצאים אצל אברהם ברכה מעין המאורע, *) הרמב״ם פ״א מה׳ ברכות מחלק אח הברכות לברכת הנייה. בינת המצות וברכת ההודיה. אבל לרעתי ברכות המצוות נכנסות בגדר תפלה ואינן ענין לעיקר טיב הברכות הבאות לרגלי רגשות הלב בשביל מקרי טבע שונים המעוררים התפעלות הנפש כאמור.