Jeschurun · 1920-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1920) · p. Seite 54

54 מצדיק הרבים. נד אילנו את לחמו, עודדנו ונזקק את רוחנו בחייו המופתיים. הוי חיים מה מופתיים! בל בך מיוחדים, נעלים ועדינים. 1) ״כלתי נשכחת נשארה לי — מספר תלמיד אחר מצדן — רשומה של שעה אחת בביתו הנהדר הפתוח לרוחה של רכנו הגדול. פעם אחת כא אליו רב זקן מכובד, אחד מגדולי גאוני הונגריא, בדי להתודע אליו. מוקסם מהבתו, מכל הרוח שנשב בבית ההוא, ושמה ביותר על אשר הורשה לנו לדדות נוכחים, בשוחחו אתו, פנה הגאון הזקן אל רבנו הנהדר ואמר: "ידידי, מוכרח אני לומר לו, במעמד כל שבאתי אליו לראות אותו בעבודתו ופעילתו. אנחנו רבני אונגריא מדברים מדי יום ביומו שעות אחדות בו. כל עצמותו נפלאת היא ממנו. הריהו מופלג בתורה כמונו; הריהו ירא שמים כמונו, אולי עוד יותר ממנו, הריהו חכם ומלומד בכל., ואנחנו משתאים לו. אבל בדבר אחד אנחנו מלינים עליו. איך זה אפשר, שגדול כמותו, צדיק כמותו, יורה שעות שלמות יונית ורומית? אין אנחנו רוצים לדין עמו, אס דבר זה מותר אם לא. אנחנו אומרים: אסור הוא, וכבודו אומר: מותר. אבל אנחנו שואלים אותו: איך הוא יכול לגרוע כל בך שעות מלמוד התורה?״ על זה ענה רבי היקר יאמר: ידידי הנכבד, כבודו התחיל ואמר, שהנכם מדברים בי שעות אחדות בכל יום. הנה השעות האלו אני חוסך. אין אני מדבר בהילדסהיימר ולא באחרים, והשעות הללו, הן הן שיאני משתמש בהן להוראות ביונית ורומית. אין אני גורע השעות האלו מלמוד התורה, אני גורע אותן מן ה״נסיון" לדבר באחרים"2). ונאמנים עלינו דברי רבנו נר ישראל, שכתב בעצמו: דבר זה טרגיעני, כי ההתעסקות במדעים עומדת ביחס הנכון אל העיקר, ללמוד התורה"3). העיקר היה אצלו למוד התורה, ש׳יס ופוסקים, וספרות ישראל המקובלת הרחבה מני ים. על גדול כחו בתורה מעידים כל הספרים והמאמרים שיצאו מעטו במשך ימי חייו, ועוד יותר אולי המון חידושיו הנפלאים על כל מקצעות הספרות ההלכותית שנשארו בכ״י ועוד יש תקוה שיראו אור עולם. אבל הוא חפץ גם בחכמה ומדע דוקא בשביל חזוק התורה. ואם הועילה לו באחרונה גודל חכמתו וידיעותיו הרבות בלמודי חול לרכוש לו, אם לא אהבה, לכהפ״ח, רנשי כבוד, מצד מתנגדיו ואנשי ריבו המתקנים, הנה לא עמדו לו כל תורתו, יראת ד׳ הטהורה אשר ציינה אותו, ולא מעשיו הטובים, להפוך לבב החסידים והמתחסדים עליו לטובה, למרות שכלם הודו ואמרו: שכל מעשיו לשם יצמים! במצב כזה, מובן הוא, שבבוא אליו בשנת תרכ״ט קריאה מאת ראשי וגבאי "בית המדרשי׳ שבברלין, ממספר ידוע שיל הרדים לדבר די ודתו, שנתפרדו מן העדה הגדולה, ע״י מעשי הזדון והחמס שעשו אז פרנסי הקהלה העריצים, נענה i1 הרב דר. ל. רוזנטל מברפלוי 1899 26 .Nr .״Jüd. Presse.,. 2) דייב דר. י. הורוויץ מפרנקפורט 1899 ,27 .Nr;״Jüd Presse,,. s) דין וחשבון השלישי של בית הספר לרבנים באייזנשטדט.