Jeschurun · 1920-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1920) · p. Seite 55

נד. מצדיק הרבים. 55 להם ומהר לבוא להיות לרבם ומנהלם. ומה שלא אפשר היה שישגשג ויתפתח בתהומה הצר של קהלת המחוז, בין גמליה הצרות שגבלה לה היהדות החסידית הקיצונית, צמה וגדל ויעש פרי תנובה משמח אלקים ואנשים, פה כבירת אשכנז, עם האפשריות הבלתי מוגבלות שכללה בה. הנשר הגדול ארך האבר נשתחרר מכלאו הצי. בטיסה אחת התנשא עד לגובה מחריד. בים האויר הזך והמעודד, רב הזהר ומלא האור שט בבטחה לעילא ולעילא. ועל אברתו נשא את גיזליו, את כל אלה שלמדו לאט לאט להבינו, ועל כנפיו נטלם והגכיהם מבין סיעת הטועים עם מאוריהם המלאכותיים והמתעים, וירא להם הדרך ישכון בו אור האמת והצדק, יהדות טהורה ומוצקה, השוחקת לגלי הזמן העכורים, המשתפכים עליה מכל עבר כדי לנולד, או להמעיט את דמותה. בבירת פרוסיה, שהיתר, כבר גם בזמן ההוא מרובה באוכלסי ישראל, העיר שהתנקשות המתבוללים ביהדות המסורתית הניעה למיום קצה, הוכן הכר הנרחב בעד העסקן החרוץ, איש המעשה הנלבב, בעל ד,מדין שאינו פוסק, לפעול בעד קדשי ישראל והצלתם. כאן התחילה עבודתו הפוריה שהביאה לו ולכל היהודים הנאמנים לעמם ומסורתם של תקופתנו יותר ממאה שערים זרע ברך ד׳. עדיין אין בינינו איש מומחה לאותו דבר שהספיק כבר לציין ולשער את התוצאות הגדולות והמרובות, שהיו למעשי גדול ישראל זה מאז בואו ברלינה להיות ראשם ואלופם של מתי מספר, שאפילו עדה משודרת טרם היתד, להם, עד זמן פטירתו כשהניח אחריו קהלה חשובה ומסוימה, עם מכון אשר ערכו והשפעתו בעד התחדשות היהדות המערבית טרם נערך כדבעי. עוד טרם ישב סופר מצוין או היסטודיקן בר סמכא, בלי מחשבות מוקדמות, על מדוכה .זו, לדון בכובד ראש על ההתגלות הכבירה בחיי היהודים המערביים, חזון עזייאל הילדסהיימ־, ולערוך ערך יצירותיו החיות ופועלות פעולה שאינה פוסקת, פעולה ארצית וביךארצית. כי בבוא רבי עזדיאל הילדסהיימד בשנת תרס״ט ברלינה, התחיל לעשות פסיעות נתלות על הדרך שהתור, לו כבר, השתדל להוציא אל הפועל את התכנית שרשם לו משכבר הימים, בשביל חדק היהדות וקניניה. ראשית מעשהו היתד, יסוד בית ספר לילדי ישראל ביוח הדת והמסורה ובהתאמה לצורך העת, בית ספר שבשנה זו חגגו ברב פאר חגיגת יובל קיוטו, ואשר מקרבו ככר יצאו שני דורות של יהודים ויהודיות נאמנים לעמם, למסורתם ולתורת ישראל. בית ספד אשר הרוח היהודי הטהור מצא בו מקלט נאמן, בית ספר אשר אם נם לא הוציא מקרבו "אדירי תורה", הנה חניכיו ומבקריו ברובם יצאו מזוינים במדה ידועה של ידיעות אלמנטריות של תורת ישראל, נאזרים באהבה מרובה לקדשי ישראל וקניני האומה, מושפעים רוח יהדות שאינה יודעת מותורים ופשרות, תקונים והנחות: בית ספר שכל מבקייו מקבלים בו חנוך דתי יהודי שיוכל לשמש מופת גם לבתי הספר שבמזרח אירופה.