Jeschurun · 1920-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1920) · p. Seite 52

52 מצדיק הרביס. נב להחזיק במדותיו של הקב״ה מד. הוא רחום אף אתה רחום והיטיב עם זולתך בכל מאמצי כחך. אין זו בהו לאלוה של גדול ישראל זה, שבל מעשיו היו רק לשם שמים, לשם טובת עטו, ושכלול רוחו. מובן מעצמו שמעשי "־"א* זה מצאו להם עוררים ומתנגדים מימין ומשמאל. ההררים והחכידים, וביחוד האחרונים כשמעם שבבית מדרשו של הרב מאייזנשפדט לומדים חוץ מנפ״ת וספרי הקרש גם "שבע החכמות" כמו דברי ימי עולם. מתמטיקה, יונית, רומית וספרות* העמים ותבער כאש המת קנאתם, ו״כאנשי מעשה", התחילו להתנפל עליו ולרדפחו בכל מיני הרדיפות . . . והמתקנים אך המקלקלים על מנת שלא לתקן, נבורי הריפורמה ואדוקי הטמיעה, ראו בהדב המלומד הזה ומעשהו מתנגד עצום. העלול להפיר את מחשבותיהם ולבטל את מזימותיהם ויקדשו נם הם עליו מלחמה, ויתאמצו להבאיש ריחו וריח מפעלו בעיני הממשלה. שם עשיר ורש — המימינים והמשמאילים — נפגשו ובכה הדלטוריא אמרו להכריע את האויב הגדול והמסוכן. כמה סבלנות ואריכות אפים היו נחוצים ללוחם הזה, להחזיק עמדתו, לבלי נום מן המערכה או לבלי השליך מידו את הדגל איטר הרים! הדגל העברי שעליו התנצצו ויבריקו דבר־ הכתוב: בבל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך! כתוב אשר שיד,ו לנגדו תמיד. כמה הרפתקאות עבר־ על הרב הצעיר, שעפ״י עדות אשתו" עבד בזמן ההוא יותי מעשרים שעית ב״מעתי־לעת", וישים לילות כימים בתורה ועבודה וגמילות חסרים, מבלי שעות אל הסבנות שסבבוהו ואפפוהומכל עבר! כמה מפה נפש סבל בעשור. השתדלות מתנגדיו פרי, והפקודה באה מאת נציב המלוכה לסניד בית המדרש לרבנים ולנרש את תלמידיו מחוץ לעיר! אחר במקומו, היה נותן את החבל ללכת אחר הדלי, היד, אולי עוזב נם את משמרתו בקהלתו ומניח לגלגל הזמן להסתובב במרוצתו... אבל לא כך היה עם גאון ישראל זה. בטוח בצדקו, בישרת כונתו ונכונת מעשהו הזדלן ביתר שאת ויתר עוז במרץ שאינו פוסק והצליח לנצח את קמיו. בית המדרש נפתח אחרי שבועות אחדים מחדש במעמד שיי הממשלה, וילך הלך והתפתח, הלך והתגדר. בזה לא שקטו אמנם אויביו בנפש. המתקן הקיצוני הרב לעאפאלד לאוו מסנדין התנפל עליו באופן היותר מנונה. אבל הילדסהיימר יצא נגדו במאמרים נלהבים, והוכיח כי רק מות בסיר בעלי התקונים כי יניאו את בני ישראל מאחרי ד, להפרידם מן התורה, חיי עמנו ורוהו ולהזירם מכל קדשי ישראל המסורתיים שעשאום לממלכת כהנים וגוי קדוש. "באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח". מצות נחמיה בן חבליה ומעשהו בשעת הסכנה בעד בנין הומת ירושלים, קים גם רבנו עזריאל הילרסהיימר בל ימי שבתו באייזנשטדט במסירת נפש. כי עד שלא נח מרוגזו של בית מדרשו קפץ עליו רונז הכנסיה (Kongress) של ראשי קהלות אונגריא, בשנת 1869. המאורע ההיסטורי רב הערך ההוא שבחיי היהדות והיהודים באונגריא דורש סרק