Jeschurun · 1920-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1920) · p. Seite 49

מצדיק הרביס. 49 00 קנאותם לא היו צריכים להתבייש בהם. בבל מקום רק עזובה ויאוש".1) אבל הצעיר הלומד הזה, שבעינו האחת התבונן ודאה בל הנעשה סביבו מקהל הבוגדים אחיו בני אמונתי, ובעינו השניה קרא ושנה ולא פסק פומיה מנירסא יוש ולילה פשוטו במשמעו, קלט אל תובו חומר רוחני מצוין, ששמש לו אח״ב זין ובלי נשק, והבין עצמו לצאת לעזרת ד׳ בגבורים, ללחום מלחמתה של היהדות המסורתית ולבצר עמדתה. אחרי עבור רק מספר שנים לצאתו מוכתר בנימוסין בתאר דוקטור לפלוסופיה (בשנת תר״ד בהאללע). הוציא לאור ספר יקר: "חוט־ להוציא על פיהו משפט על העתקת השבעים״ (Materialien zur Beurteilung der Septuaginta) להצדיק את המסורה ולהראות על המון הזיופים שבהעתקת השבעים, ויחליט בנפשו לצאת למלחמה גלויה נגד ראש המתקנים הידוע פיליפזון, בין המון כתבי ירו של הגאון המנוח זצ״ל מצאתי העתקת מכתב שכתב במוש״ק ויצא שנת תר״ח לחכם אהד, מבתב כתוב בסגנון ח* ושוטף שמשתקף בו כבראי מלוטש רוחו היהודי הנעלה אשר פעם בקרבו וידרכהו מנוחה לצאת המערכה. וז״ל: חדרי לבי מלאו שמחה וגיל בראותי ממכתבו שקבלתי תמול עש״ק בי לא לריק דברתי דברי אשד הוצאתי ממעמקי לבבי לפני בל רודפי אמת ושונאי שקר. יאמין לי כי מר לי מר אך אין איש אש־ הולד, על זה ואין איש שם על לב לגודל המהפכה אשי יהפכי המתפרצים בכרס ד• צבאות ואין איש מתינש על רגשות פועלי און ובראותי בי אין איש ובהשתוממי בי אין מפגיע אמרתי לא עת לחשות עוד להניס משביות עשתנותי בין משוה הבושה והענוד, לאמר מי אנכי כי עד מתי תהיה האמת נעדרת וסר מרע משתולל עי׳ז ארחיב בנפש* עוז אף כי אדמה ואראה בדורך על במתי נאוה להיות הכס בעיניו ונגד פניו נכון אבן בוהן כליות ולב יודע בי לא מימות רוהי אקפוץ בראש, בי רק להרים קרן התורה והיראה וזה יהיה חלקי מכל עמלי אכן מה כחי בי איחל אין בחי בי אם בקן קולמוסי ואץ משענת קנה רצוץ יערוך מלחמה עם רשעים עריצים אשר כהמון מים רבים יד,מיו ורק אם תסובבני עדת קדושים ורבים וכן שלמים יתקעו בחצוצרות על הצר הצורר אז גזבר לפני ד׳ אלד,*נו ובעזוז יתברך ישובו רשעים לשאול כל נוים שכחי אלקיס ובל איש המתאמץ בכל מאמצי כחו לסייע דברי ולהחזיק ידי למצוד, רבד, יחשב לו... "מצץ בוצין מקטפיד, ידוע" ומכותלי המכתב הזה שנכתב בשעה שהיה המלומד הצעיר רק ראש ופרנס ד,קד,לה הקטנה בעיר מולדתו, נכרים כבר עקבות ה״מדבתא דאומתיה" בעתיד, שבמקום שאין אנשים השתדל להיות איש, גבר בגיברין, אשר שר עם אויבים רבים ויוכל להם, ובמעשיו הפוזיטיבים הכריעם לאט לאט. יראתו הקודמת לחכמתו, תורתו שהרביץ ברבים2) ומאמריו שעץ נגד המתקנים פ־סטו Dr. Hildesheimer. Drei Vorträge, Wien 1867 (* 2) בין תלמידיו מזמן ההיא נמנה הרב ד״ר מ. לעהמן; שהיה אח־ כ דב במאינץ ומישד העתון *איזראעלימ'/ שהושפע מרוחי.