Jeschurun · 1920-03-01 · Heft 3-4 (März 1920) · p. Seite 40

מ יש רון 40 על עדותם הם• בושים הם להודות׳ כי רודפים הם את היהודים בשביל שהם יהודים• הרי חיים אנו בריפובליקה סוציאליסטית׳ שחרתה על דגלה את המלים היפות: "חפש"׳ "שויוך׳ "אחוד."• ואיך זה אפשר לדון ברותחין את הפליטים העברים האמללים׳ הנמלטים מחמת המציק בפולניה׳ ומבקשים למו חסות ומפל° במדינה חפשית זו? סוציאליזמום ואנטישמיות - היש לך סתירה גדולה מזו? האנטישמיות׳ אמר בבל׳ היא הסוציאליזמוס של הטפשים• אולם המנהיגים הסוציא־ ליסתים של המדינה הגרמנית הרי בודאי שפקחים גמורים הם - היתכן איפדא שיתנו יד לגזרות הערוכות נגד יהודים? והגה עומדים הם ומבארים: חם מלהזכיר! הגזרות הללו אף קורטוב של אנטישמיות אין בהן; ערוכות הן ביסודן כלפי הזרים - ואם "הזרים" האלה רבם ככלם יהודים הם׳ הרי רק מקרה הוא זה׳ ולא בנו האשם׳ ולא לזאת היא כונתנו-עוד הפעם: גוף הספר אמנם לא נשתנה עי״ז כלום - אך העיקר הוא׳ בי נמצא ״ביאור מספיק״ - ודי... ואם הסוציאליסתים מבני אומות ״ העולם הם פקחים גמורים - על אחת כמה וכמה היהודים המתבוללים! חכמה יתרה נודעת להם לאחינו אלה׳ ובשכלם החריף הכירו׳ כי הרדיפות על יהודי־ המזרח באשכנז לא זו בלבד שאין בהן משום אנטישמיות׳ אלא אף זו שיש בהן משום תחבולה רצויה ונאותה כנגד האנטישמיות! הפחד מפני ״הרשעות״ ■ זהו אחד היסודות הראשיים והעקריים של שיטתם "היהודית"• זה עשרות בשנים נלחמים הם נגד האנטישמיות - ותכסיסי "מלחמתם" הם: טמיעה והתבוללות׳ כיסוי־ פנים ועלום־ הגזע׳ טשטוש הפרצוף של הרוחניות העברית ובגידה בקדשי ישראל• והנה באים הנה יהודי־ המזרח׳ יהודים גמורים בתבניתם וצורתם׳ בלשונם ודבורם׳ בהרגשתם והלך־רוחם׳ בהכרתם וידיעותיהם׳ — והופעתם הרי היא סתירה גמורה׳ מחאה חיה נגד כל אותה השיטה של "המלחמה" נגד האנטישמיות בדרך הבטול־ העצמי והכחשת "האני" הלאומי••• נוח להם איפוא לאותם "הטפוסים הגיתואים" שלא יבואו משיבואו - ועכשיו שבאו׳ ישובו למקום שהלכו משם׳ או ילכו בדרכם הלאה׳ ובלבד שנפטר מהם ולא יהיו לנו למוקש ולצנינים בעיני ״עמנו״ הגרמני - — והדבר הגיע לידי כך׳ כי עתוגים ליברלים ידועים׳ היוצאים לאור ע״י יהודים׳ עומדים בראשי הקושרים את המלחמה נגד יהודי־ המזרח• בזה חפצים הם׳ כנראה׳ להבליט את "פטריוטיותם הטהורה"• איזה פרי הביאה "מלחמתם" נגד האנטישמיות — מוכיחה העובדה המעציבה׳ כי התנועה של שנאת־ ישראל התפשטה עתה בכל רחבי המדינה במדה שלא היתה כמוה עד כה• אמנם גם לזה נמצא׳ כמובן׳ "ביאור מספיק": ריאקציה׳ נסוג־אחור׳ סטרא־אחרא• כך הוא מנהגו של עולם: פסיעה אחת קדימה - ועשר פסיעות אחורנית• הכל הולך אמנם כשורה - אלא שהנגע בגוף הספר בעינו עומד ואין הביאור מתמלא מהוליתו׳ ובית ישראל אינו נבנה מחרבנו וממחריביו ומהרסיו- וחרבנו של בית־ישראל׳ הוי׳ מה גדול׳ מה נורא הוא! עשיר הוא ספר ההסתוריה שלנו בדפים הכתובים בדם ואש; גלותנו הארוכה היא שרשרת בלתי־ פוסקת של תלאות ורדיפות׳ צרות וענויים• אולם התקופה האחרונה היא אחת