Jeschurun · 1920-03-01 · Heft 3-4 (März 1920) · p. Seite 33

33 ביאורים במקרא עפ״י השואה עם לשץ ערבית• לג הגדול ר־ יצחק ך ברון הנשיא - הי בסוף המאה הי״א למספרם בסרגוסה בספרד׳ ועיין מה שכתבתי עליו בס׳ השנתי "האשכול" כרך ב'׳ ובהמ״ע הצרפתי כרך מ׳ ומ״א — כי מלת א ו לפעמים ענינה כמו בערבית במובן ע ד—bis׳ ועפי״ז יובן היטב המקרא׳ שיש לדון השור שנגח שור רעהו כשור תם׳ ע ד אשר נודע לנו .כי שור נגח הוא מתמול שלשום• וכענין זה יש לתרגם ג״כ הפסוק בויקרא כ״ו מ״א: או אז יכנע לבבם הערל׳ וגם פה הפתרון הנכון הוא: עד אשר יכנע לבבם הערל תבאנה על העם הצרות הנוראות האלה• וכמו״כ יש לנו להבין הפסוק בישעיה כ״ז ה׳ או יחזק במעזי׳ כי הכתוב אומר שהקב״ה יעשה מלחמה בישראל ויציתנו׳ עד אשר ישובו אליו ויחזיקו במעזו ויעשה שלום לו¬ ב• דברי ריבות בשעריך (דברים יז ח)• נ״ל כי מלת ריבות אין לפתרה פה במובנה הרגיל •streit« כי אינו ענין לכאן• הלא הפסוק מדבר בדברים אשר נעלמה בהם ההלכה הנכונה מבתי דינים אשר בכל שער ושער וגם אינו מדבר בעניני ממון בין איש לרעהו אשר עליהם יריבון האנשים• וגם על השופטים לא נוכל לאמר כי הם ״יריבוך על הדין הנכון - ועמ״ש הרב מלבים בהתוה״מ בביאור מלת ״משפט״ פה - וע״כ מלת ריבות פה ענינה כמו "ס פ ק" וזה גם פתרונה בהלשון הערבית׳ ולפי״ז תובן היטיב כונת הפסוק• ג• המעט מכם הלאות את אנשים כי תלאו גם את אלהי (ישעיה ז' י״ג)• לפ״ד לא עמדו המפרשים עוד על תוכן דברי הנביא בפתרם המלות הלאות ותלאו מענין עיפות כאשר הורגלנו עד עתה׳ כי לא יכירן פה מקומן• הנה ענין הכתוב כך הוא: הנביא בהוכיחו את אחז המלך אשר לבו יחת מפני פקח מלך ישראל ורצין מלך ארם ינסה לאמץ לבבו בדבריו אשר שם הקב״ה בפיו׳ והמלך לא אבה לשמע אל דברי הנביא• אח״ז דבר הקב״ה בכבודו ובעצמו אל המלך כי ישאל ממנו אות וגם לזה אטם אחז אזנו משמע וע״ז חרה אף ישעיה עליו ואמר: המעט מכם כי לא תאמינו באנשים ותאמרו בלבכם כי לא יוכלו להושיע ל כ ם׳ כי גם בה' לא תאמינו כי הוא יוכל להושיע לכם? כי מלת לאה יש לה ג״כ פתרון: אינו יוכל׳ כמו השרש לאי ואלי בערבית — והיפוך האותיות בשתי הלשונות הוא דבר רגיל ומוסכם — ולפי״ז יתישב היטיב ביאור המקרא׳ באמור הנביא כי לא יבטח המלך ביכולת השי״ת להושיע לו׳ ודברי אחז "ולא אנסה את ה׳« אך אמתלא לחסרון בטחונו• וזאת לדעת כי כבר הראה הח׳ בארטה ז״ל כי בזה יובנו דה״כ בראשית י״ט י״א וילאו למצא הפתח: כי לא יכלו למצא׳ וגם דה״כ בישעיה א׳ י״ד נלאיתי נשא׳ והוא מקביל למה שכתוב במקרא שלפניו: לא אוכל און ועצרה• והנה במקרא שלפנינו ההפעיל הלאות יש לה הפעולה כמו והצדיקו - והרשיעו בדברים כ״ה א'׳ במובן הכרזה על פלוני ופלוני שהוא צדיק או רשע בדינו׳ וכמו״כ גם פה: הם אמרו על הקב״ה כי אין בידו להושיע•