Jeschurun · 1920-03-01 · Heft 3-4 (März 1920) · p. Seite 32

לב ישרון 32' ד״ר שמעון עפפעגשטיין• ביאורים במקרא עפ״י השואה עם לשון ערבית" הן ידוע לכל מבין בפירושי קדמונינו וגדולי המבארים בימי הכינים כי ברצונם להאיר לבו מחשכים בכתבי הקודש בחרו להם זו הדרך לשוטט אל אהלי קדר ולהוציא מהן סמוכים להבנת מלין אשר לא נדע פתרונן או אשר אין שחר לענינן במובנן הרגיל באשר אין זה מקומן• הראשון החל התנא הגדול ר, עקיבא אשר כמה וכמה פעמים אמר בזה הלשון: כאשר הלכתי לערביא שמעתי וכו" ואחריו החזיק האמורא ר' לוי הנודע באגדותיו הרבות׳ ובמדרש ב״ר לפ‘ וישלח הולך ומונה כמה מלין אשר הוא מבארן עפ״י לשון ערבית' (והנה הח׳ האנגלי Cohen במ״ע .1 Q R N-S• כרך M הואיל לבא על תכונתן ובאיזו מהן לא עלה בידו למצא יסודן בהלשון הערבית המורגלת בפינו היום)• ומהם למדו גדולי חכמי הלשן בדורות הבינים וגלו לנו סתומות בתנ״ך עי״ז• והנה אף כי היו חכמים אשר לחרפה נחשב להם ללקט עצמות תחת שלחן הישמעאלים בני הגר אשר בזו וחרפו בני שרה גברתה׳ אבל המצוינים בהמדקדקים לא שמו לב לזה׳ ובפה מלא אמרו כי חובה היא לנו ליהנות מעשרה של שפת ההגריאים אשר במלואה עלתה על השפה העברית׳ כי כלום האם מקנאה בבתה? ומדוע זה לא נשתמש בה׳ כאשר גם הם לקחו ממנו יסודי אמונתם וגם ראשית חקירתם בעניני הדת אך ממנו היתה להם נ והנה כי כן השואת העברית בערבית׳ ברבות הימים היתה למקצוע גדול בחכמת הלשון בתוך כלל חכמת ישראל1)׳ ובה הגדילו לעשות חוקרינו אשר חיו בארצות המזרת ובספרד־ ובלי הפרזה נוכל לאמר כי מה שהוציאו הם בחכמתם ובחריצות שכלם יוכל להערך מול• מעשי גדולי הבלשנים מחכמי או״ה• והאחרון בחכמי עמנו אשר הפליא עצה בזה היה מורי היקר הח, יעקב בארטה ז״ל׳ אשר בהחוברות הראשונות של ה״ישרון" הראה לנו איזו דברים יקרי הערך בהביאו דוגמאות נכונות ממנהגי הערביים כדי לבאר בהן דברים סתומים בכה״ק• ואני אחד מתלמידיו המתימרים בכבודו ואשר זכיתי לבא עמו בדברים לרגל פעולתו זאת2)׳ הנני להציע בזה איזו גרגרים בביאור המקרא עפ״י דרך זה אשר חדשתי בקט שכלי בתתי שיעורים בתנ״ך לפני תלמידי ביהמ״ד לרבנים פה• ואקוה כי יעלה בידי לעשות נחת רוח לחובבי ספרי קדשנו ושפת עמנו׳ ואני מסדר את ביאורי עפ״י סדר הכתובים• א• או נודע כי שור נגח הוא (שמות כ״א ל״ו)• לפי דעתי מלת או פה אין ענינה נכון במובה הרגיל -oder« כי אין זה מקומה׳ והנה כבר העיר הבלשן 1) בהכרך השבי לס' השבתי של החברה לחכמת ישראל בפפד״בל ערכתי השקפה כללית על עבין זה מהראשון עד האחרון שבהאחרובים המחכמי הלשון האלה עם דוגמאות מביאוריהם• 2) ספריו המצויבים בעבין זה הם: Etymologische Studien, הבספח לדו״ח של ביהמ״ד לרבבים משנות תרג״ג־ב״ד וס' Wurzeiuntersuchungen, הבספח לדו״ח שם משבת תרס״ב• ועוד כמה וכמה. עביבים מוגהים בכ״י של הח' המבוח, ומי יתן כי יקום להם גואל•