Jeschurun · 1920-03-01 · Heft 3-4 (März 1920) · p. Seite 34

לד ■שרון 34 ד• והריחו ביראת ה' (ישעיה י״א ג׳)• איננו נבון לגזור מלת והריחו משרש רוח במובן ״Geist« אף כי נמצא בדה״ב שלמעלה הדיבור: ונחה עליו רוח יראת ה,׳ והיה אז כפל ענין וכפל מלין׳ אשר אין דמיונו בבה״ק וגם לא נמצא בבל המקרא פעל הנגזר מן מלת רוח• וע״כ נ״ל כי יש לדמותו להשרש הערבי הדומה לו במובן הושיע• ובכן פתרון הדברים׳ כי ה' יושיע את נצר שרש ישי בנוח עליו רוח יראת ה'׳ וזה יתן לו היכולת שלא לשפוט למראה עיניו ולמשמע אזגיו• — ובזה הענין לדעתי יש לפתור הכתוב בזכריה ד' ר: כי אם ברוחי• וכונת הנביא לאמר: תשועתכם לא תהיה בכה הגוף ולא בחיל גדול של אנשי מלחמה׳ כי רק בהתשועה אשר תהיה לכם מאת אלדי צבאות; ותהיה מלת רוח ברפיון וא״ו כמו רוח ורוחה¬ T — ומדי דברי במלת רוח אומר גם דעתי בהכתוב וירה ה, את ריח הנחה (בראשית ח' כ״א) כי גם פה וגם בכ״מ שד ריח ניחח אין לפתרו במובנו הרגיל בפי כל: wohlgefälliger Geruch׳ כי לפי ראות עיני יש בזה הגשמה גסה נגד הבורא ית״ש מאין כמוה׳ וע״כ אלך בזה בדרך מורי היקר ר‘ יעקב בארטה ז״ל• כי הוא אמר בפתרון הכתוב: ולא אריח בעצרותיכם (עמוס ה' כ״א) כי יש לדמותו ללשון ערבית אשר שם יש לה מובן: רצה בדבר מה וכונת הנביא: לא ארצה בעצרותיכם• וכמו״ב לדעתי גם בבראשית שם הכתוב ר״ל; כי הקב״ה רצה בקרבן נח אשר עשה לו בזה נחת רוח׳ וכן בכ״מ יש לבאר המלות ריח ניחח: רצון ונחת רוח להקב״ה• והנה גם בהכתוב בישעיה הנ״ל רצה מורי ז״ל לבאר והריחו בענין זה אך לדעתי אין לו שחר בזה¬ ה• ועפו בכתה פלשתים (שם שם י״ד)• מלת ועפו אין לפתרה בענין עוף במובן fliegen׳ כי אז היה לו לומר ועפו על כתף פלשתים ולא בכתף• ע״כ נ״ל לדמותו למלת עאף בערבית - והוא ג״כ מנחי וא״ו — ופתרונה• כמו צרור׳ ובפרט: התנפל על האויב בלילה לשלל שלל והיה לפי״ז ענין הכתוב: כי בני יהודה ואפרים יחדיו יתנפלו על הפלשתים בכתף ארצם ויבוזו את שללם• ותהיה מלת ועפו מקבילה היטיב למלת ויבזו* ו• ערות על יאור (שם י״ט ז׳)• בפתרון מלה זו נתחבטו המפרשים וילאו למצא הביאור הנכון• אכן החכם המנוח הרב אברהם משה לונץ בעה״ק ירושלים אשר מת בחצי ימיו - ועמ״ש להקים לו זכרון עולם בהישרון שנה v - בס׳ השנתי שלו "ירושלים" אשר שם נאספו בערך: "טוב מראה עיניסמהלך נפש" כמה וכמה מאמרים אשר בם האיר עינינו בהבנת המקרא עפ״י מנהגי הערביים שוכני אה״ק השמורים אתם מימים קדמונים וגם מלשונם׳ הודיע לנו בכרך ה׳ בי עוד היום קוראים הערביים שם הקנה והערבות הגדלים על שפת הנהרות והאגמים בשם ע ר׳ בכפל הרי״ש• ולפי״ז יובנו היטיב דברי הנביא וכונתו על אותם הצמחים על שפת (עוד יבא)• היאורים כי גם הם ייבשו•