Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 7 (1920)
- Issue
- Heft 3-4 (März 1920)
- Date
- 1920-03-01
- Page
- Seite 29 (sequence 11)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/2292929-2292996--04167-2297450- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
29 ממזרח למערב• כט ד״ר מ• אשכנזי♦ ממזרח למערב♦ (מאמר שני) בתי־מדרשוית לעם♦ T T T : ** T במשך השנים האחרונות נוסדו בכמה מקומות במערב אירופא וביחוד בגרמניה בתי ־ מדרשות גבוהים לעם׳ יותר נכון שעורים גבוהים לעם• תעודתם של המוסדים הללו היא׳ לתת לבני הספירות הבינוניות׳ אשר לא הספיקו עד עתה לקבל השכלה גבוהה ומסוימה׳ את האפשרות להרחיב את חוג ידיעותיהם במקצועות מדעיים׳ אמנותיים או ספרותיים שונים• הנסיון הזה עורר בעת האחרונה גם את רבים מאחינו במקומות האלה לעשות כמתכונתו גם בנוגע למקצועות המדעים הישראליים ובהרבה מקומות כבר נוסדו שעורים עממיים כאלה׳ מוקדשים לחכמת ישראל׳ לאמנות וספרות עברית׳ כמו כן לשאלות סוציאליות עבריות וכדומה• קשה להגיד׳ שהשעורים העממיים הללו׳ כהעברים כמו כן הכלליים׳ פעלו גדולות ונצורות במקצוע זה׳ שלמטרתו נוסדו בעצם וראשונה• הרעיץ העיקרי המונח ביסודם של השעורים העממיים הגבוהים הללו׳'לעשות את ההשכלה העליונה׳ כלומר זו העומדת על מדרגה אחת יותר גבוהה מזו של בית הספר הבינוני׳ לקנין העם כלו׳ לפחות של אותן השדרות המרגישות בו צורך - לא נתממש ע״י המוסדות האלה במדה מספיקה וכל הענין הזד. לא יצא יותר מאשר לאיזה מוסד בינוני מאד׳ שרבים כמותו ממין זה בכל אתר ואתר• התקוות הגדולות שהניחו עליהם מיסדיהם׳ כי ירבה העם לבוא אל השעורים האלה ולהרחיב את ידיעותיו וכי במשך הזמן תעשה על ידם ההשכלה לקנינן של כל השדרות הרחבות בקרב העם׳ לא התאמתו כלל• וכיוצא בזה גם בשעורים הגבוהים העברים׳ שיש מהם שלא נשארו קימים אלא על הניר בלבד• חזיון זד. רגיל הוא בכל מוסד ומוסד׳ ובפרט במוסדים כאלה התלוים באורגניזציה והסתדרות׳ שהכל לפי רוב המעשה של האדון המזכיר של הסתדרות פלונית; מעשיו הוא יקרבוה או ירחקוה׳ יתנו לה את אפשרות־הקיום ומשום כך - גם את ז כ ו ת קיומה׳ או ישללו מאתה את אפשרות הקיום וע״י זה - כפי שיחשבו אחרי כן רבים בטעות - את זכות הקיום• הדברים האלה ידועים ומובנים בכאן למי שבקי במצב הענינים האלה• אין אנכי צריך להגיד כלל׳ שהרעיון העיקרי הטבוע בהשעורים העממיים הללו׳ הכלליים או העברים׳ לא זר הוא לנו כלל׳ ואם נפשך לומר - יש ל נ ו עליו^טשפט הבכורה• האידיאל של "וכל בניך ל מ ודי ה" יחיד ומיוחד הוא רק אצלנו ואין לעם אחר חלק בו• וגדולה מזו - שלא רק בתור אידיאל׳ בתור משאת־ נפש רחוקה (כזו אולי היתד, גם אצל לאומים אחרים) - אלא שהעירק שגם בחיים׳ במעשה הגשמנו את השאיפה הזאת במדד, שאין דוגמתה• אין אנכי